רָאשֵׁי הֶהָרִים כָּסּוּ שְׁלָגִים,

אַךְ הִנֵּה קַיִץ הַיּוֹם,

וּזְאֵבִים אֵינָם.

כָּל הָעֲלָמוֹת הִתְפָּרְקוּ שִׂמְלוֹתָן

אֶל הַלַּיְלָה,

וְלִבָּן יַךְ

כִּשְׁעוֹנוֹת לֹא-נִרְאִים

בַּדּוּמִיָּה.

אֵיכָה יֵרָדֵם הַלַּיִל –

וִיגוֹן כָּל הַלְּבָבוֹת

מְפַכֶּה וְשׁוֹאֵן

וְלֹא דֳמִי לוֹ?

הַמָּחָר לֹא יָבֹא,

הַלַּיְלָה יֶאֱרַךְ מְאֹד,

עוֹלְלִים יָקִיצוּ וְעוֹד חשֶׁךְ

וְלֹא יֵדְעוּ עַד מָה. –