רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ הַסְּפִינָה,
הַמַּיִם יַשְׁחִירוּ לַלַּיְלָה –
אַךְ לָנוּ חֲתֹר וַחֲתֹר.
שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אָמְרוּ בְלִבָּם:
בְּעֶצֶם יוֹם קַיִץ
יְשַׂחֲקוּ הַנְּכָדִים
כְּגוּרֵי אֲרָיוֹת צוֹהֲלִים –
אַךְ לָנוּ טוֹבָה הַמְּנוּחָה
מִסֵּבֶל הַשָּׁנִים.
כִּי יַכְחִיל הַשַּׁחַק לַבֹּקֶר –
תְּנוּ לַיְלָדִים עוֹד תְּנוּמָה,
עַד תַּעֲבֹר הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה.