לְאִטָּם
כִּנְחָשִׁים מַבְהִיקִים,
הִתְפַּתְּלוּ הַיָּמִים אֲרֻכִּים
לְפָנֵינוּ.
מְאוּם לֹא עָשִׂינוּ,
אֲנִי, אַתָּה וָהִיא,
לְצִדָּם עָמַדְנוּ
וַנֵּרֶא אַךְ מַחֲרִישִׁים.
כָּכָה אָרְכוּ בָנוּ הַחַיִּים.
וְכִי הֶאֱפִילוּ לִרְגָעִים –
הֵן הִפִּילוּ הַמַּחֲזוֹת הָעוֹבְרִים
כָּל בִּרְקֵי צִבְעוֹנִים
בְּאָפְלֵנוּ.
עַתָּה כְבָר קָרֵב הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ
אֶל פִּתְחֵנוּ,
עוֹד רֶגַע יִתְמַהְמַהּ בְּצַעְדּוֹ
וְרוֹאֶה, אִם נָכוֹן לִבֵּנוּ.
כֶּן-הוּא!
סַלֵּינוּ מִלֵּאנוּ כָל מַרְאוֹת הָעוֹלָם –
רַב לָנוּ!
עַתָּה כְבָר נוּכַל רֶדֶת
אֶל מֵימֶיךָ הָאֲפֵלִים,
הַקְּרִירִים.
כִּי כָכָה אָרְכוּ בָנוּ הַחַיִּים.