שְׁנָתִי צִפֳּרִים תֹּאמַרְנָה
אֶל מְלֹא בֹקֶר,
כִּי בַיִת אֵין לִי,
וּבֵעָלוֹת מֵעָלַי גַּג-לָיִל,
וַאֲנִי מִסְתָּרֵחַ בַּחֲרִיצֵי כָל אֹרַח —
וְקָרְבָה כָל עֵז וְכָל פָּרָה מְתוּנָה
לְבָרְכֵנִי.
כָּכָה יִפֹּל יוֹם תָּרֹג
עַל יוֹם פְּלָדָה,
גַּחֲלֵי מְדוּרַת הָעִתִּים,
עַל כִּבְרַת חַיָּי.