עִם כְּלָבִים אֶת פְּצָעַי

בַּבִּיבִים אָלֹקָּה.

כָּל בֹּקֶר יִזְרַח שֶׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ —

אַשְׁרֵי יִרְאֶנּוּ!

טֹרְפָה הַדַּעַת!

וּצְוָחָה וּבְכִי וָשִׁיר מִבָּיִת —

לְרַחֲבֵי הַדּוֹרוֹת

הֵמָּה יָהִידוּ בְּרִיק הַלֵּיל.

דָּלְחוּ עֵינַיִךְ לַשִּׁגָּעוֹן

וְרָחֲבוּ מִפַּחַד.

מַה-לָּךְ כִּי תַחַרְגִי אֶל אַרְמוֹנוֹת חֲרֵבִים,

בַּת-מַלְכָּה כְלוּאָה?

רְאִי, רַעְיוֹתַיִךְ לֹא שְׂנֵאוּךְ.

הוֹאִילוּ הַגֶּד-לָךְ מִדֵּי לַיְלָה פָרוּעַ:

תְּקוּעוֹת חֲרָבוֹת בַּכֶּסֶת,

תַּחְתֶּיהָ אֵין אִישׁ.

עֲרִיסָה לְבָנָה

מֵעַצְמָהּ תִּתְנַדְנֵד,

בָּהּ יֶלֶד מֵת.

כָּל אֶלֶף שָׁנָה

בָּאָה יְשִׁישָׁה מֵאֶרֶץ גְּזֵרָה,

מְצִיצָה אַחַת בַּחַלּוֹן

וְהוֹלֵכָה. —