בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲנַמְתְּ? בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲכִי

לֹא גִלּוּ לָךְ הַסּוֹד עֲדֶן קְהַל מֻלַּיִךְ?

בִּפְרֹשׂ הַלֵּיל בָּהָר אֶת-קְסָמָיו גַּם-עָלָיִךְ

חַגִּ’י אִישׁ פֶּלִאי בָּא בָרְחוֹב בַּשְּׁבִיל, בַּסְּחִי.

מִצְּרִיחַ זֶה עַל-יַד הַקְּסַרְקֵט קוֹל שֶׁל בְּכִי

יִשָּׁמַע – וְקָרָא בְשֵׁם כָּל-גְּדוּדֵי פָרָשַׁיִךְ

הַנּוֹפְלִים אֶל-הַצָּר, אֶל מַחֲנֶה מַעֲבִידַיִךְ,

וּבָאוּ בְּבִגְדֵי-שְׂרָד וּצְלָבֵי-פְרָס וּמְחִי.

וְלֹא יֹאמַר כְּלוּם – אַךְ יוֹר אֶל-מוּל פְּנֵי הָעֲרָבָה

עַל שְׁבִיל מְהֻלָּל זֶה, כְּבָשׁוּהוּ סוּסֵי קְרִים¹

בִּהְיוֹת דְּבַר-כַּן לְחֹק בַּטִּירָה הַנִּשְׂגָבָה.

"הוֹי אֹרוּ אָח אֶת-אָח! וְאִישׁ רֵעוֹ יַחֲרִים!

כִּי אוֹי לָעָם, שֶׁאֵין בְּעוֹלָמוֹ לוֹ אַךְ צְרִיחַ,

וְשִׁחֵת לִבּוֹ לְזָר וְזַרְעוֹ עַל-כָּל-צְחִיחַ"

1920