טָבַחְתִּי אִשְׁתִּי
וָאֶשְׂרֹף אֶת בֵּיתִי —
תְּנוּנִי לִשְׁתּוֹת
וְלִבְכּוֹת אֶת מֵתִי.
מָטָר בִּי נוֹעֵץ מְחָטָיו;
תֵּבֵל הִתְפָּרְקָה אֶת הוֹדָהּ.
עֵת לִי לִזְרֹק כָּל יָמָי,
לִגְמֹר זוֹ שָׁוְא-עֲבוֹדָה!
עֵינַי הִנְחַלְתִּי לַלֵּיל —
תִּפְרַחְנָה לָעַד מְאוֹרוֹת,
לָאִיר לַעֲמוּסֵי הַיָּגוֹן
עַל עֶבְרֵי הַדּוֹרוֹת.
[המקור האשכנזי] 🔗
טָבַחְתִּי אֶת אִשְׁתִּי
וָאֶשְׂרְפָה בֵיתִי —
הָבוּ לִי לִשְׁתּוֹת
וְלִבְכּוֹת אֶת מֵתִי!
גֶּשֶׁם שׁוֹלֵחַ בִּי מְחָטָיו
וְעֵירֹם אֶעֱמֹדָה;
עֵת לִי כִי אֶזְרֹק כָּל יָמַי
וַאֲכַל הָעֲבוֹדָה!
אַךְ עֵינַי הִנְחַלְתִּי לַלַּיְלָה
וְעָפוּ לָעַד שְׁנֵי מְאוֹרוֹת,
לָאִיר לְלִבּוֹת הַדְּווּיִים
לְעֶבְרֵי הַדּוֹרוֹת. —