רַגְלַי בִּיוֵן הַיּוֹם תִּטְבַּעְנָה
וְנוֹפִי נוֹטֶה אֶל הַלָּיְלָה.
הָרִים סָבִיב לִי,
כּוֹכָבִים עַל רֹאשִׁי נוֹשְׁרִים,
נִתָּזִים מֵעַל פְּנֵי כַדּוּר קוֹדֵר.
עַתָּה נִסְּחוּ גַם אֲבוֹתַי —
אֲנִי רֵאשִׁית.
עִמָּדִי לְבַדִּי
הָאֲדָמָה עָטָה אֶל אַפְסָיִם.
בְּרַחֲבֵי הָעִתִּים
אֵרֶא עֶדְרֵי סוּסִים אֵין-בְּעָלִים
דּוֹהֲרִים אֶל הַקֵּץ.
וְלֵב הָאֲדָמָה הוֹלֵם פַּעַם
טֶרֶם יִגְוָע.
-
השיר נמצא בכ"י A–D — אחד מארבעה שפוגל הכין לקראת כינוס שיריו בספר השירים השני, לעבר הדממה. מועד השיר (וינה, 20.5.1924) נקבע על פי פנקס השירים 'ברוידס III. ↩