שָׂחוּ סִירוֹת מִדֵּי עֶרֶב

בְּנַהֲרֵי יַלְדוּתֵנוּ,

שֵׁנָה חֲלָקָה פָרְשׂוּ עָלֵינוּ —

וְיָדַיִךְ הִלְבִּינוּ וְנָמוּ.

בְּקָמָה צְהֻבָּה קֵיצִים יִתְבּוֹסְסוּ

בְּחַם לָהֶם,

וְעֵת קָצִיר הִגִּיעָה.

אֵיכָה זֶה מִהַר וְחָרַב קִרְבֵּנוּ,

וְאֵין מַגִּישׁ לָנוּ

מַיִם אִם יָיִן!

כַּדִּים רֵיקִים

עַל פְּנֵי אֶרֶץ נַעֲמֹדָה —

עוֹלָמֵנוּ יְצָאָנוּ.

יָדֵינוּ תְלוּיוֹת אַרְצָה

בַּדִּים שְׁבוּרִים.