בֻּבָּה שֶׁלָּךְ הַגִּדֶּמֶת

תֵּשֵׁב עַל מִטָּתֵךְ בּוֹכִיָּה,

כִּי כְבָר נָסָעַתְּ.

דֻּבֵּךְ הַשָּׁחוּם

יֵשֵׁב עַל מִטָּתֵךְ וּבוֹכֶה,

כִּי כְבָר נָסָעַתְּ.

הַאִם לֹא תָבֹאִי מְהֵרָה,

אִמָּא קְטַנָּה,

לְאַמְּצָם אֶל לִבֵּךְ,

אִמָּא קְטַנָּה?

אַבָּא יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה,

צוֹפֶה אֶל עוֹלָם רֵיק.

אִמֵּךְ יוֹשְׁבָה בַפִּנָּה

וּשְׂמָלוֹת קְטַנּוֹת לֹא תִתְפֹּר

עוֹד לִילָדַיִךְ,

אִמָּא קְטַנָּה.

וְקוֹפֵץ עֶרֶב בְּעַד הַחַלּוֹן,

כֶּלֶב שָׁחוֹר,

בּוֹלֵעַ אַבָּא וְאִמָּא

וּבֻבָּה וָדֹב.

וְיוֹם לְיוֹם יֵחָרֵז –

וְאַתְּ אֵינֵךְ –

פְּנִינֵי זְכוּכִית עֲכוּרָה

בְּלִי אִשֵּׁי עֵינַיִךְ,

אִמָּא קְטַנָּה.