אָבִיב זָהֹב אֲשֶׁר יִזְרֹם
מֵעַל הֶהָרִים
וּמִזְּקַן-יַעַר חוּם –
אַחֲרָיו אַט נִתְהַלֵּכָה.
אֵיכָה עוֹד נָשִׁיר
אֶל אַרְבַּע רוּחוֹתָיו,
בִּגְאוֹתוֹ עַל פָּנֵינוּ?
כִּי הִנֵּה שַׂקִּים מְלֵאִים דְּמָמָה
אָסַפְנוּ בַדָּרֶךְ –
אוֹתָם עָלֵינוּ לָשֵׂאת.
וְאַט עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ,
כְּבָשִׂים שׁוֹתְקִים עִמָּנוּ
וְכָל עַנְוֵי הָעוֹפוֹת.
אָבִיב זָהֹב
תּוֹךְ אַגָּן כָּחֹל זֶה –
לֹא נוּכַל עוֹד הִכֹּף אֶל שְׂפָתוֹ
לִגְמֹעַ מִמֶּנוּ מְעָט.