בִּדְמִי הַחוּצוֹת הָרֵיקִים יִתְהַלְּכוּ נְזִירִים.
מֵעֹמֶק יְמוֹת הַבֵּינַיִם הִגִּיעוּ הֲלוֹם.
וּרְבָבִים שֶׁל שְׁתִיקָה שְׁחוֹרָה יִתְנַתְּזוּ עֲלֵי לֹבֶן הַיּוֹם,
עֵת שְׁחוֹחִים יִצְעֲדוּ כִמְלַוִּים כֵּן מֵתִים לֹא-נִרְאִים.
נֶחְפֶּזֶת אֵי-שָׁם עֲגָלָה אֶל עִיר זֹאת הַנּוּגָה,
תּוֹבִיל אֵם זְקֵנָה מֵרָחוֹק, שֶׁחָרְדָה לְבִתָּהּ.
אַךְ זוֹ – הֵן נִגְמַר פֹּה זְמַנָּהּ וַתִּשְׁבֹּק הַמִּטָּה;
וְעָמְדָה לְעֵת עֶרֶב הָאֵם וְהִנֶּהָ נֵד בֹּהוּ סוּגָה.
פָּרוֹת נִכְבָּדוֹת רַק תָּשֹׁבְנָה לְאַט מִן הַשֹּׁקֶת,
בִּסְבַךְ לֵיל עָבֶה לִדָּעֵךְ בִּתְנוּמָה מְהִירָה.
וַאֲנַחְנוּ – מַה-מֶּנּוּ תִּרְחַק הַמְּנוּחָה הַקְּרִירָה! –
בָּאֹפֶל נִבְעַר אֲדֻמִּים, עַד חִוְרִים מֵי הַבֹּקֶר יָשֹׁקּוּ.
[המקור האשכנזי] 🔗
בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים בִּדְמָמָה יִתְהַלְּכוּ נְזִירִים.
מֵעִמְקֵי יְמֵי הַבֵּינַיִם הִגִּיעוּ הֲלֹם.
וְרִבְבֵי שְׁתִיקָה שְׁחוֹרָה יִתָּזוּ עַל לֹבֶן הַיּוֹם,
בְּצָעֳדָם כֹּה שְׁחוֹחִים כִּמְלַוִּים מֵתִים לֹא-נִרְאִים.
אֵי-שָׁם נֶחְפֶּזֶת עֲגָלָה אֶל עִיר זוֹ הָעֲגוּמָה
מוֹבִילָה מֵרָחוֹק אֵם זְקֵנָה שֶׁחָרְדָה אֶל בִּתָּהּ.
אַךְ הִנֵּה זוֹ גָמְרָה כְבָר זְמַנָּהּ וַתַּעֲזֹב הַמִּטָּה.
וְכִי תָבֹא הָאֵם לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא תִמְצָא עוֹד מְאוּמָה.
רַק פָּרוֹת נִכְבָּדוֹת תָּשֹׁבְנָה לְאַט מִן הַשֹּׁקֶת,
לִדָּעֵךְ תּוֹךְ מַעֲבִית הַלַּיְלָה בִתְנוּמָה מְהִירָה.
וְאָנוּ – מַה-תִּרְחַק מִמֶּנּוּ הַמְּנוּחָה הַקְּרִירָה!
כִּי נִבְעַר אֲדֻמִּים בָּאֹפֶל, עַד חָוַר עִם שַׁחַר הַמּוֹקֵד.