אַתְּ פְּשׁוּטָה וּגְדוֹלָה בַּהֲדַר מַלְכוּתֵךְ!

וְאַתְּ יוֹדַעַת: לִבִּי הַסּוֹרֵר הוּא, בִּלַּע מַעְלָלִי.

דּוּמָם אִם תָּגִילִי, שְׁלֵוָה אִם תִּהְיִי בִגְלָלִי –

אֶשְׁכַּח אֶת מוּתִי הַתְּמִידִי וְאֶשְׁכַּח אֶת מוּתֵךְ.

דִּגְלֵךְ קֵיצֵי תְכֵלֶת וְשֶׁמֶשׁ בַּתָּוֶךְ.

וְדֶגֶל שֶׁלִּי – לֵיל אָרֹך וּנְקֻדָּה.

בָּאתִי חַפֵּשׂ בָּךְ תֵּבֵל אֲבוּדָה –:

מִסְכִי בִי גִילֵךְ וַאֲנִי תוּגָתִי אֲרַיָּוֶךְ.

אַל-נָא תַשְׁלִיכִי דַלַּת מִנְחָתִי.

הַכֹּל הֵן אָבַד לִי בַדֶּרֶךְ הָרַב אֶל נָוֵךְ.

אַךְ הִנֵּה אָמַצְתִּי מִמֶּנִּי, כִּי כֹה אֶאֱהָבֵךְ –

שָׂרֵךְ לִהְיוֹת גַּם יָכֹלְתִּי, עַל-כֵּן תִּהְיִי שָׂרָתִי.