בִּקְצֵה יְמֵי קַיִץ
יְלָדַי הַשְּׂמֵחִים
מֵעוֹלָם אֶל עוֹלָם יְדַלֵּגוּ.
סְפִינַת-הַלֵּיל
כְּבָר בַּחוֹף תְּחַכֶּה –
וְהִיא קַלַּת-שַׁיִט מְאֹד –
אֲשֶׁר תַּעֲבִירֵם מֵי הָאַיִן
אֶל שְׂפַת יוֹם טָהוֹר –
וּבֹשֶׂם וָרֹד הֵם טְלוּלִים.
וְאָנוּ –
לֵילֵנוּ יָשָׁן.
כָּל סַעַר יַרְחִיב פִּרְצוֹתָיו.
וְכָכָה נַחְתֹּר בִּכְבֵדוּת
וְנַחְתֹּר לְאִטֵּנוּ,
וְיגֵעִים אֶל הַבֹּקֶר נַגִּיעַ –
אוֹ אַף לֹא נַגִּיעַ.