בֵּין עַרְבַּיִם
תִּשְׂחֶה נַפְשִׁי בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ
כַּעֲנָנָה קַלָּה, צְחוֹרָה,
מוּל הַשְּׁקִיעָה –
וְאַתְּ תִּרְאִיָה.
אַחַר יִגַּע אֹדֶם קַל
שׁוּלֶיהָ הַפְּרוּעִים, הַחֲרֵדִים –
וְאַתְּ תֵּעָצֵבִי.
וְכִי יֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים
כְּבָר תַּעֲמֹד שְׁלֵוָה, כֵּהָה,
עַל גַּג בֵּיתֵךְ,
וְאַתְּ תִּבְכִּי חָרֶשׁ.
רוּחַ לֹא תִרְעָד.
וינה, 6.9.1916