מִתּוֹךְ עֲרָפֶל תָּכֹל
הִנָּךְ יוֹצְאָה אֶל הֶהָרִים,
דִּינָה הַקְּטַנָּה, הַצְּהֻבָּה.
תּוֹךְ לִבְנַת שִׂמְלָתֵךְ
הִנָּךְ עוֹבְרָה חֶרֶשׁ
כַּשֶּׁמֶשׁ בֵּין הַשְּׁלָגִים.
עַל דַּרְכֵּךְ אֶעֱמֹד, לִבְנֶה בוֹדֵד,
וְצַמַּרְתִּי רוֹעֲדָה אַחֲרָיִךְ.
אַךְ בַּלֵּילוֹת
עוֹד רוּחַ תְּנַהֵל עָב צְחוֹרָה
עַל פָּנָי.
וְעָלֶיהָ תִסְעִי אַתְּ,
דִּינָה הַקְּטַנָּה, הַצְּהֻבָּה.
מרקל, 1916