עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,

הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.

אֶת עֵינַי אַט אֶסְגֹּרָה. —

וְהִנֵּה —:

לְרַגְלַי, לְרַחֲבֵי הַמִּישׁוֹר,

כָּל אַנְשֵׁי עוֹלָם הוֹלְכִים מֶנִּי בַסָּךְ.

שֶׁמֶשׁ שׁוֹרָה כְבֵדָה

עַל רִבּוֹא רְבָבוֹת רָאשִׁים,

וְהֵמָּה נָעִים, נָעִים

בַּעֲצַלְתַּיִם אֶל הַמֶּרְחָק.

וּבָאֹפֶק עוֹד יֵרָאוּ לִי

כִּדְבַר-מָה אָפֵל, בִּלְתִּי נִבְחָן — — —

עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,

הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.

וינה, 7.7.1918