כְּחוּטֵי פְלָדָה דַקִּים
נִרְקָם הַמָּטָר
בְּחוּץ אָפוּר.
עַל הַשְּׁמָשׁוֹת נִצְּבוּ נְטָפִים
וְצוֹפִים אֶל הֶחָדֶר.
אָדָם נִשְׁעָן אֶל הַכֹּתֶל
וְחָשׁ: “לֵיל סְתָו יָבֹא”.
וּבַחֲדָרִים כֵּהִים,
רְוֵי שִׁמָּמוֹן נוֹשָׁן,
יוֹשְׁבוֹת בְּתוּלוֹת אֵצֶל אִמּוֹתֵיהֶן
וְתַחֲרֵשְׁנָה:
“הוֹלְכִים, הוֹלְכִים הַנְּעוּרִים”.
1918–1916