גַּם עָלֶיךָ לָשֶׁבֶת בַּסִּירָה
— הִנֵּה הַמָּקוֹם! —
וְתִסַּע עִמָּנוּ.
דְּגֵי כָל הַדּוֹרוֹת
יִשְׁלְחוּ רָאשֵׁיהֶם הַחַדִּים
מִן חֶלְקַת הַמַּיִם
וְיֶחֶרְדוּ לִקְרָאתֵנוּ.
לְטוּשִׁים הַמַּיִם וּשְׁחוֹרִים,
לְבַדִּי אֶתְפֹּשׂ הַמְּשׁוֹטִים הַיּוֹם
וְאֶנְהַג לָבֶטַח.
אַךְ בִּגְדֵי הַפְּאֵר לַעֲדוֹת!
כִּי הִנֵּה הַיְלָדִים
יִנְהֲרוּ אֶל הַחוֹף
וְיִרְאוּ בְעֶצֶב
כִּי נָשׁוּט אֶל הַלָּיְלָה.
וינה, 5.8.1922