שְׁחוּטִים אָנוּ שׁוֹכְבִים בִּשְׁלשָׁה
בָּעֲגָלָה הַכְּבֵדָה,
הַסּוּסִים יִתְנַהֲלוּ לְאִטָּם,
שְׁנֵי גְבָרִים
שׁוֹתְקִים עַל הַדּוּכָן.
דִּמְדּוּמֵי סוֹף-קַיִץ
בָּאִים חֲשָׁאִית
בָּרְחוֹבוֹת הַשְּׁקֵטִים.
אָנָה-זֶה אָנוּ מוּבָלִים?
הַלַּיְלָה נִגָּשׁ בְּאֵין-יוֹדְעִים,
מְהֵרָה יָמוּתוּ כָּל הָרְחוֹבוֹת,
הַגְּבָרִים יוֹסִיפוּ עוֹד שְׁתֹק.
אַךְ נִטְפֵי דָם בּוֹדְדִים
יְסַמְּנוּ אָרְחֵנוּ.
וינה, 19.8.1922