בִּכּוּרַי –

לֹא בִּשְׂדוֹת יִזְרְעֶאל

וְאַף לֹא בְּכַרְמֵי עֵין-גֶדִי הִבְשִׁילוּ;

לֹא שֶׁמֶשׁ פָּז חַיְכָנִית

לִטְפוּם בְּרֹךְ וּבְעֶדְנָה.

וְאַף לֹא גִשְׁמֵי נְדָבוֹת וּטְלָלִים

הֶחֱיוּם מֶעֶלְפּוֹנָם

בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ.

בִּכּוּרַי

עַל שְׂדוֹת קִבְרוֹת עַמִי

נָבְטוּ אַף צָמָחוּ.

בְּאֵפֶר טְרֶבְלִינְקִי דִשַׁנְתִּי תְּלָמֶיהָ

וּבְדַם לְבָבִי הִשְׁקֵיתִים, רִוֵיתִים –

שִׁקוּי דֶמַע וָדָם.

גַם טַנְאִי וְעִטוּרָיו

מָשְׁזָר נִצְרֵי אוּדִים עֲשֵׁנִים

וּרְצוּעוֹת תְּפִלִין,

חֲרוּכֵי אֵשׁ, וּמְפֻחֲמֵי פִּיחַ וָאֵפֶר,

פְּלֵטַת הַיְקוֹד בְּיוֹם עֲבָרוֹת.

שִׁבְעַת מִינָיו, כְּשֶׁבַע פֻּרְעָנִיוֹת,

מִשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנוֹם,

סְפִיחַ דָמִים הֵמָה,

קֹדֶשׁ לְמִקְדַשׁ לְבָבִי,

בְּהֵיכַל הָעָם.

מֵרָחוֹק הֵבֵאתִים,

מִשְׂדוֹת עַפְרוֹת עַמִי,

מֵחֶלְבָּם וְדִשְׁנָם

מֵחֶלֶב כִּלְיוֹתָם.

לֹא תְּאֵנִים וְאַשְׁכְּלוֹת גְפָנִים,

כִּי גְרוֹגָרוֹת וְצִמוּקִים,

כְּמַראִה עַמִי

בִּימֵי הֶרֶג וְכִלָיוֹן.

*

שְׁדוּפוֹת קָדִים מֵרוּחַ זַלְעָפוֹת

שִׁבֳּלֵי דְגָנִי,

כְּמַרְאֵה עַמִי שְׁדוּף עֶצֶם וּבָשָׁר

עֵת הָרְעַב לַמָוֶת,

בִּגְזֵרַת הַשָׂטָן

בִּימֵי בַּלְהוֹת שְׁאוֹל.

רַק רִמוֹנֵי חַכְלִילִיִים,

אֲדֻמִים מִדָם הֵמָה,

כִּי הִבְשִׁילוּ מִלַהַט-יְקוֹד

עַל הַמִזְבֵּחַ.

לְפָנַי לֹא תֹף וּמְצִלתַּיִם יַךְ

אַף חָלִיל, הֶמְיָתוֹ לֹא יְזַעְזַע הֶחָלָל,

כִּי הַלְמוּת לְבָבִי וְהֶמְיַת נַפְשִׁי.

וָאֹמַר:

הֵאָנֵק דֹם, בֶּן אָדָם,

הֵאָלֵם דוּמִיָה.

ובְנִקְרַת צוּר לְבָבְךָ,

טָמְנֵם לְמִשְׁמֶרֶת קֹדֶשׁ

וְעֵין זָר לֹא תִּשְׁזְפֵם.

וַתֹּאחֲזֵנִי רוּחַ סַעַר בְּצִיצִית רֹאשִׁי

וַתְּצַוֵנִי:

קוּמָה, אוּד מֻצָל מֵאֵשׁ!

וְיָרַדְתָּ אֶל עֵמֶק הַבָּכָא

וּמָצָאתָ בִּתְרֵי לְבָבְךָ

בֵּין בִּתְרֵי עַמְךָ, עוֹדָם מְפַרְפְּרִים.

וָאֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ

מִמַעַל לְתִלֵי תִּלִים

וְהַרְרֵי הֲרָרִים שֶׁל עָפָר וָאֵפֶר.

וָאֶשְׁמַע רוּחַ חֲרִישִׁית, הוֹמָה,

בּוֹכָה, מְיַבֶּבֶת וּמִתְחַטְאָה.

וַתָבוֹא הָרוּחַ בְּקִרְבִּי

וַתְּיַבֵּב יְבָבָה גְדוֹלָה וּמָרָה,

וְאַחֲרֵי הַיְבָבָה –

קוֹל דְמָמָה דַקָה.

*

וַיֶחֱרַד לְבָבִי עַד מְאֹד

וְדִמְעָה גְדוֹלָה וּכְבֵדָה

שָׁקְעָה וַתִּצְלֹל

בִּמְצוּלוֹת נַפְשִׁי

וַתַּעֲבֹר עַל גְדוֹתֶיהָ

וַתָּצֶף תַּלְמֵי לְבָבִי.

וַאֲדַשֵׁן רְגָבָיו

בְּאֵפֶר, בְּדָם וּבְדֶמַע,

וַיִנְבֹּט וְגַם עָשָׂה פֶּרִי –

וַיְהִי מַר כְּלַעֲנָה, מַאֲכַל מְרוֹרִים.

וָאֵדַע,

כִּי יְתַעֲבוּהוּ בְּלִבָּם, מְדֻשְׁנֵי עֹנֵג,

הַמִתְעַנְגִים עַל בְּלִילָם,

וְכִי יֵמַר לְחִכָּם עַד מְאֹד,

כִּי מִזֶרַע פֻּרְעָנוּת פִּרְיוֹ נָבַט

וּמִתַלְמֵי מָוֶת שָׁרָשָׁיו יָנָקוּ.

וְיָבוֹא בְּדָמָם וִיחַלְחֵל

עַד קַרְקָעִית נִשְׁמָתָם.

וְלֹא יָקִיאוּ הַמְרֵרָה

וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אוֹתָם.