וּבְיוֹם הָאָסִיף
בְּאָסְפְּכֶם לֶקֶט דָמִים,
בִּתְרֵי לְבָבָם
אֶל גִנְזֵי נִשְׁמַתְכֶם
לְמִשְׁמֶרֶת עוֹלָם,
לְדוֹרוֹתֵיכֶם –
וְטִהַרְתֶּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם
וְהִתַּזְתֶּם שֶׁבַע פְּעָמִים
מֵי חַטָאת
עַל קִירוֹת לְבַבְכֶם
וּטְהַרְתֶּם.
וַאֲמַרְתֶּם:
בִּעַרְתִּי טֻמְאַת לְבָבִי
מִקִרְבִּי
בְּדַם לְבָבִי.
וּנְעַלְתֶּם אַחֲרֵיכֶם
הַשַׁעַר
וְהָיָה לְמִשְׁמֶרֶת קֹדֶשׁ.
וְלֹא תְּטַמְאו
דִמְעַת חָנֵף
וְאַנְחַת רְמִיָה –
פִּגוּל הִיא
לֹא תֵּרָצֶה!