לֹא בֶאֱשׁוּן לַיְלָה וְלֹא בְאוֹר הַיּוֹם –
שׁוּב הִבְרִיק לִי סָבִי בְהָקִיץ-בַּחֲלוֹם:
כָּעֵת פְּקַח עֵינֶיךָ, עֶלֶם, וְהַבֵּט,
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בַּאֲזִיקָיו מִתְחַבֵּט.
הַגְּזֵרָה מְרַמֶּזֶת, מֵקִיץ פֹּה מִין רָצוֹן:
שׁוּב מֵאִיר פָּנִים אֱלֹהֵי רוֹעֵי-הַצֹּאן.
דְּבַר-מָה מִתְרַחֵשׁ פֹּה, הֶעָנָן מִתְבַּהֵר,
דְּבַר-מָה מִתְרַחֵשׁ פֹּה, הִכּוֹנָה, הִזָּהֵר.
הַצֵּת לִבֶּךָ, עֶלֶם; לֹא פֶרַח הוּא הַיּוֹם;
עֵטְךָ: מַטֵּה מִדְבָּר, וְקַסְתְּךָ: תְּהוֹם.
שָׁא רֹאשְׁךָ וְשׁוּר מֵעַל כָּל הַר וָגָיְא,
וְאִם הֵאִיר הַשַּׁחַר – קְרָא אֶל אֵל: בַּרְקָאי!