יָדַעְתִּי: סָר צֵל אֲדֹנָי מֵאֲסוֹנֵנוּ הַנֶּחְתָּם,

אֲסוֹן עַם-אֲבַדּוֹן, הַזּוֹנֶה אַחֲרֵי הַמָּוֶת.

וְלָכֵן נִגְזַר עָלַי, מַשְׁמִים פֹּה לָשֶׁבֶת.

אֲנִי לְהַכְתָּרַת אֵל-עוֹלָם הִתְחַלַּמְתִּי הֵנָּה.

וָאֶשְׁכַּח, כִּי זוֹהִי עֶרֶשׂ נְבִיאֵי מְהוּמָה:

וָאֶשְׁכַּח, כִּי עַמִּי הוּא, אֲשֶׁר אֵין לוֹ תְקוּמָה.

וָאֶשְׁכַּח, אֲשֶׁר עַם זֶה הִתְגַּלְגַּל בִּסְחִי,

טִהֵר עַמִּים מִמָּאוֹס – וְיָדָיו-הוּא גֹאָלוּ,

מֹחוֹ זָב מֻגְלָה וְדָמָיו בּוֹ הָרְעָלוּ.

וַיְהִי גוֹרָלִי: גּוֹרַל אָבִי-הַנָּבִיא הַפָּרוּעַ:

תַּחַת לְכַהֵן בְּמִקְדָּשׁ וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל אֲדֹנָי –

הִתְחַמֵּק כְּכֶלֶב וְיַלֵּל בְּזַעַם-חֲשָׁאי.

הִתְחַמֵּק כְּכֶלֶב וּנְבַח כְּלַפֵּי הָאֹפֶל

וְהִבָּלַע בַּחֲשֵׁכָה, אֵין אָח לִכְאֵב וָרֵעַ,

וְאַחַר – הַרְקִיבָה בִּמְקוֹם אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

לֹא גָלוּת בָּבֶל, אַף לֹא גָלוּת מִצְרָיִם –

מְאֵרַת הַמְּאֵרוֹת הִיא גָלוּת יְהוּדָה,

זוֹהִי הַפְּקוּדָה וְזוֹהִי הַתְּעוּדָה.

זוֹהִי הַתְּעוּדָה: אֶת דָּמְךָ תֵן וָתֵן,

לְמַעַן יִשְׁפְּכוּהוּ עַל מִזְבַּח גִּלּוּלֵי-אָיִן,

לְמַעַן יִתְבַּעְבְּעוּ בוֹ בְלָשׁוֹן וּבְיָדָיִם.

זוֹהִי הַתְּעוּדָה: זְנֵה אַחֲרֵי כָל-אֶפֶס,

בִּמְקוֹם שִׁיר-הַמַּעֲלוֹת הֵחָנֵק וְעַלֵּעַ דָּם

וּבִמְקוֹם לֶחֶם-הַפָּנִים – גֶּלְלֵי צֵאַת-אָדָם.

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ נֶפֶשׁ-אַחֶיךָ בוֹעֶרֶת

וְאֶנְקַת-שִׁיר הַמָּשִׁיחַ בְּעַמּוּד-הָאֵשׁ שָׁם

תַּעַל –

וְאַתָּה פֹּה הַרְקִיבָה עִם כֹּהֲנֵי הַבַּעַל.

הַרְקִיבָה לְאַט-אָט וְקַטֵּר לֵאלֹהֵי הַשֹּבַע,

וְעִם שׁוּעָלִים בֶּחֳרָבוֹת הִנָּבֵא לִגְאֻלַּת-עָם,

אֲשֶׁר אֶחָיו לוֹ לַעֲבָדִים וּפִתּוֹ נוֹדֶפֶת דָּם.

לִגְאוֹל, לִגְאוֹל הֵם בָּאוּ. אוֹכְלֵי אָדָם

בְּשִׁנֵּי-זָהָב,

בּוֹנֵי פִיתוֹם וְרַעַמְסֵס בַּחֲלוֹמוֹת-הוֹד הַנֹּעַר –

וְאַתָּה בֶן-אָדָם, חֲזֵה לָהֶם עֶצֶם שָׁמַיִם

לָטֹהַר.

חֲזֵה לָהֶם בֶּן-אָדָם נְבוּאוֹת כָּל-הוֹד וָיֹפִי,

וּבַעֲבֹר עָלֶיךָ הַכּוֹס, כּוֹס מְצוּקִים וַעֲלוּבִים:

הִשְׁתַּפֵּךְ לָהֶם בְּשִׁיר וַחֲזֵה חֲזוֹן כְּרוּבִים. –

הַשֶׁמֶשׁ הַשְּׁחוֹרָה מְבַשֶּׂרֶת יוֹם-דִּין אָיוֹם –

וְאַתָּה הַךְ בְּכִנּוֹר וְשִׁיר תְּפִלּוֹת מַמְתִּיקוֹת,

וְיִתְמוֹגְגוּ בַנְּעִימִים, בְּכַנְפֵי-חַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת.

וּבַחֲזוֹתְךָ אֶת בִּקְעַת-עַצְמוֹתֵיהֶם הַמִּצְטַחֶנֶת,

הִנָּבֵא לָהֶם גְאֻלָּה וְשַׁקֵּר בְּשֵׁם אֲדֹנָי,

וּשְׁכַב עִמָּהֶם יַחַד וּרְקַב, וּרְקַב בַּחֲשָׁאי.

זוֹהִי הַגְּזֵרָה: גְּזֵרַת בֶּן עַם נִשְׁפָּט:

בְּקִרְבְּךָ מִכְרוֹת-סַעַר וְעַל פָּנֶיךָ שַׁלְוַת-

מָוֶת –

הֲאֻמְנָם צִוַּנִי אֱלֹהַי מַשְׁמִים וְדֹם לָשָׁבֶת?