לֹא בְאַפְסֵי-אָרֶץ, כִּי בְבֵית תְּפִלַּת עֹצֶב,

לְאֹפֶל נֵר-הַתָּמִיד וּבְשֶׁקֶט הוֹזֶה

יוֹשְׁבִים שְׁנֵי יְהוּדִים, שְׁנֵי עִוְרֵי-הַנֵּצַח

וּבְעֵינַיִם תּוֹעוֹת מְבַקְּשִׁים זֶה אֶת זֶה.

יְהוּדִים עֲצוּבִים, הַשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר:

הַגֹּוְעִים לְמָשִׁיחַ בְּגַעְגּוּעֵי דוֹר-דּוֹר.

מְבַקְּשִׁים זֶה אֶת זֶה – וְשָׁוְא מְבַקְּשִׁים

עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַתּוֹר.

לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים בְּקֹדֶשׁ הִתְחַבָּקוּ

עַל מוֹקְדָה, בְּלַהֲבוֹת אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

וְאַחַר שׁוּב נִפְגָשׁוּ בְּאֹפֶל בֵּית-כְּנֶסֶת

וַיָּבֹא נֵר הַתָּמִיד וַיַּכֵּם בְּסַנְוֵרִים.

עוֹד לֹא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה מִן הַשָּׁמָיִם

שֶׁעֵינֵיהֶם הַמְחַפְּשׂוֹת תִּפָּקַחְנָה לִרְאוֹת;

עֲדַיִן לֹא פֻזְּרָה אֲפֵלַת נֵר-הַתָּמִיד –

וְעֵינֵיהֶם תּוֹעוֹת.

עֵינֵיהֶם תּוֹעוֹת וְנַפְשָׁם מְבַקָּשֶׁת,

וְחוֹלֵי אַהֲבָה מְגַשְּׁשִׁים בְּלִי-אוֹן.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָקוּמוּ וְיֵאָנְחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

רְאוֹבֵן, אַיֶּכָּה? אַיֶּכָּה, שִׁמְעוֹן?

אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה. – וַחֲפֵצִים לְהִשָּׁמֵעַ,

אַךְ אֵין קוֹל בִּגְרוֹנָם וְאֵין כֹּחַ לְהַצְרִיחַ.

וְאִלְמָלֵי הֵם נוֹתְנִים זֶה לָזֶה יָד

הָיָה בָא הַמָּשִׁיחַ. –

וְכָכָה מִתְבַּקְּשִׁים בְּלִי מְאוֹר-עֵינָיִם,

שְׁנֵי יְהוּדִים נוּגִים: אַתָּה וְאָנֹכִי. –

לֹא בְאַפְסֵי אָרֶץ, כִּי בְּבֵית תְּפִלַּת-עֹצֶב

מָתַי יָסוּר הַלּוֹט? מָתַי, מָתַי, אָחִי?