הוֹי, מַדּוּעַ-זֶה כָכָה,
אֲשֶׁר תִּקְוָתֵנוּ סְפוּגַת הַשֶּׁמֶש,
הַחַמָּה, הָרוֹתַחַת בִּמְרוֹמֵי-קֶרֶת,
בְּהַקְרִימָהּ עוֹר וּבָשָׂר שֶׁל-מֶמֶשׁ
וְהָיְתָה לְחוֹלָה, לְאֻמְלָלָה, לְמַמְאֶרֶת? –
הוֹי, מַדּוּעַ-זֶה כָכָה?
הוֹי, מַה-מְּאֵרָה הִיא זֹאת,
אֲשֶׁר יַם-דָּמֵנוּ הַמִּתְלַהֵב,
הַמַּכֶּה אֶת גַּלָּיו בְּלֵב שָׁמָיִם,
בַּהֲרִיחוֹ חוֹף וּמָחוֹז בַּלֵּב
וְהָיָה לְבִצָּה, לְאֵד, לְמָיִם? –
הוֹי, מַה מְּאֵרָה הִיא זֹאת?
הוֹי, מַדּוּע-זֶה כָכָה,
אֲשֶׁר גִּזְעֵנוּ, גֶּזַע הַסְּנֶה,
עֲמוּס תְּנוּבָתֵנוּ הַמְּבֹרֶכֶת,
בְּנָגְעוֹ בְדֶשֶׁן קַרְקַע זֶה
יִבֹּל וְיָמוּת כְּעָלֶה בַשַּׁלֶּכֶת?
הוֹי, מַדּוּעַ-זֶה כָכָה?