לאט לי לנער לאחי ליצחק לנהלו בדרך חכמה / אפרים לוצטו

יִצְחָק אָחִי יַקִּיר, יַעַן וּבְיַעַן

כִּי מִבָּבַת עֵינִי אֵהַב אוֹתָכָה,

וָאֶחְקֹר בִּלְבָבְךָ וָאֵרֶא כָכָה,

כִּי לִלְבָבִי שָׁעָה תָמִיד וַיַּעַן;

אֶחְפָּץ, אוֹצַר חָכְמָה תִשְׁקֹד כִּכְנַעַן,

קָנֹה, מָכֹר, וּכְבָר תֵּדַע אֵיכָכָה;

שַׁלְהֶבֶת שַׁחֲרוּתְךָ הִנֵּה שָׁכָכָה,

לָכֵן כִּסְלִי אָשִׂימָה בָךְ, וּלְמַעַן

כָּבוֹד וָעוֹז תִּנְחַל, גַּם תּוֹסֶף חַיִל,

זֹאת הַתּוֹרָה, כִּי בַחוּצוֹת נָשַׁמָּה,

מִפִּיךָ לֹא תָמוּשׁ יוֹמָם וָלַיִל.

קַוֵּה אֶל אֵל וִירוֹמְמְךָ לַשַּׁחַק,

וּגְמוּל עַל הֶעָמָל חַכֵּה מִשָּׁמָּה,

וָאָרֶץ וּמְלֹאָה שִׁיתָה כַשַּׁחַק.