עַל הַר-שְׁנוֹתַי אֶעֱמוֹד סְחוּר-רֹאשׁ

בִּבְצִיר הַזָּהָב,

בִּימִינִי אֶשְׁכֹּל עֲנָבִים מִכַּרְמִי,

בִּשְׂמֹאלִי בִּרְכָתִי: גְּבִיעַ תִּירוֹשׁ:

– הַלְלוּיָהּ, הֵידָד.

זֶהוּ הַכֹּל. אֶשְׁכּוֹל חֲרוּזִים,

מְתוּקִים וּמָרִים.

הוֹי לְבָבִי, כַּרְמִי הַנָּטוּשׁ,

חִבְּלוּךָ שׁוּעָלִים, חֲרוּזִים, נְלוֹזִים –

– הַלְלוּיָהּ, אֲבוֹי.

שָׁוְא עֲזַקְתִּיךָ, רִוִּיתִיךָ בְדָם,

שָׁוְא פֹּה כָּל שִׁיר.

שָׁוְא פֹּה קִוִּיתִי לְשַׁכֵּר הַפִּקְחִים

בְּיֵין אֱלֹהִים, בִּכְאֵב הָאָדָם:

– הַלְלוּיָהּ, הֵידָד.

אֲבוֹי, כִּי עַל הַר-שְׁנוֹתַי מִסָּבִיב

דְּמָמָה, פִּכָּחוֹן.

אֲבוֹי, כִּי אֵין הֵד לְהֵידַד הַבָּצִיר,

כְּשֵם שֶׁאֵין הֵד לִבְשׂוֹרַת הָאָבִיב,

– הַלְלוּיָהּ, אֲבוֹי.

הַאֻמְנָם פֹּה שַׁרְתִּי כְצִפּוֹר עֲלֵי בַד,

עֲלֵי הָעַרְעָר?

הַאֻמְנָם לֹא נָתַתִּי זוּלָתִי חֲרוּזִים?

מַה מְּעַט הוּא, אֵלִי, מַה מְּעַט, מַה מְּעָט -

– הַלְלוּיָהּ, סֶלָה.