בְּצָהֳרֵי הֵידָד תְּבֹאֵנִי לְפֶתַע.

פִּתְאֹם תָּבֹא וְתֹאמַר לִי: רַב לָךְ.

דַּיֶּךָ. דַּיֶּךָ הַפָּעַם.

דַּיֶּךָ בְזַעַם,

בְּאַהֲבוֹת, בִּתְסִיסוֹת, בְּצַעַר, בַּחֲרוּזִים.

וּבְדַאֲגוֹת הַזּוּזִים.

מַלְאָכִי לִי יָבִיא הַבְּשׂוֹרָה הַלֵּזוּ.

הוּא יוֹפִיעַ עַל סִפִּי וְיֹאמַר לִי: שָׁלוֹם.

שָׁלוֹם לְךָ, פַּיְטָן מְשֻׁנֶּה,

מְשֻׁבָּח וּמְגֻנֶּה, –

וַאֲנִי אֲקַבְּלֵהוּ בְלִי אוֹי וּבְלִי הוֹ:

מִהַרְתָּ לָבֹא.

מִהַרְתָּ. מִהַרְתָּ. אֲנִי הֵן חִכִּיתִי.

כָּל שִׁירִי הֵן נִפְסַק בְּאֶמְצַע הַבָּיִת.

וְתַחַת נִיב אוּרִים וְתֻמִּים,

אֲנָחוֹת, גִּמְגּוּמִים. –

אַךְ יֵשׁ לִי עוֹד מִלָּה אַחֲרוֹנָה. מַזְהֶרֶת.

גֻּלַּת-כֹּתֶרֶת.

יֶשׁ לִי עוֹד מִלָּה. מַה יָּפָה, מַה יָּפָה.

זֶה כְבָר בִּי יוֹקֶדֶת. מִלָּה עֲשִׁירָה,

הָעֲלוּלָה לְהַמְתִּיק כָּל מִין-נֶגַע.

תֵּן לִי עוֹד רֶגַע.

לְרֶגַע אֶחָד עוֹד אַל נָא תַשְׁתִּיקָה.

אוּלַי אַסְפִּיקָה.

וְהוּא לֹא יְרַחֵם. הוּא יָאִיץ, יְמַהֵר.

וַאֲנִי אֲשִׁיבֵהוּ: מִהַרְתָּ. מִהַרְתָּ.

צָהֳרַי עוֹד יוֹקְדִים, אֲדֻמִּים.

עֲלוּמִים. עֲלוּמִים. –

הֵן יְדֵי חוֹבָתִי עֲדַיִן לֹא יָצָאתִי.

זֶה לֹא-כְבָר בָּאתִי.

זֶה לֹא-כְבָר בָּאתִי לְכָאן. הִקְדַּמְתִּי.

וְהַרְבֵּה, הוֹי, הַרְבֵּה עָלַי עוֹד לְהַגִּיד.

הֵן כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי עֲדַיִן

לַיֵּשׁ וְלָאָיִן.

וְלָגֹז בְּאֶמְצַע – נוֹרָא הוּא, נוֹרָא.

אֲיֻמָּה הַבְּשׂוֹרָה.

וְהוּא לֹא יַעֲנֵנִי. רַק מִלִּים קְצָרוֹת:

שָׁלוֹם לָךְ. דַּיֶּךָּ. רַב לָךְ. דַּיֶּךָּ.

כֵּן יֹאמַר, כֵּן יִרְמוֹז בִּרְמִיזָה,

בְּבַת-צְחוֹק עַלִּיזָה.

וְאַחַר – יֵעָלֵם מִסִּפִּי הַשָּׁעְרָה.

וְאָנֹכִי אֶחֱוָרָה.

אָנֹכִי אֶחֱוָרָה. עַל נְיָרִי הֲבָרָה,

כְּתוּבָה עַד חֶצְיָהּ וּמְחַכָּה לְסוֹפָהּ.

מִמֹּחִי יִנָּתְזוּ בְרָקִים:

חֲרוּזִים נִפְסָקִים.

וּבְחֶדְרִי קוֹל מוּזָר (וְאֵין אִישׁ יַעֲנֵהוּ):

– אַיֵּהוּ? אַיֵּהוּ?