בֹּאִי אַחֲרַי, אֶהֱבִי אֶת הַמּוֹקְדָה:

אֶת גּוּפִי הַבּוֹעֵר בְּאַלְפֵי מִינֵי לַהַב.

אֶהֱבִי אֶת הַמּוֹקְדָה, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתְּ

אֶת עֵץ הַתִּפְאֶרֶת: אֶת גּוּפִי הַפּוֹרֵחַ,

בְּהַבְשִׁילוֹ בְדָמוֹ פְּרִי נְשִׁיקוֹת-רַהַב.

בֹּאִי אַחֲרַי, אֶהֱבִי אֶת הַמּוֹקְדָה;

אַלְפֵי שְׂעִירֵי יֵאוּשׁ מַצִּיתִים לִי הָאֵשׁ.

קָדְקֳדִי מִתְלַקֵּחַ בְּאֹדֶם שְׁקִיעוֹת

וְתַחְתַּי תֹפֶת-עַד, גֵּיהִנֹּם-אֱלוֹהַּ

יִפְעַר לִי לֹעוֹ: תְּהוֹם הָאַיִן וְהַיֵּשׁ.

בֹּאִי אַחֲרַי; אֶהֱבִי אֶת הַמּוֹקְדָה,

כָּל טִפַּת דָּמִי בִּי זֶפֶת בּוֹעֶרֶת.

מֹחִי בִי מֵזִיעַ מִיץ יִסּוּרֵי-עַד –

וְהִנֵּה הַלַּהַב עַד הַלֵּב הִגִּיעַ,

חַבְּקִינִי וְנַשְּׁקִי עָלַי נֵזֶר-הַתִּפְאָרֶת.

חַבְּקִינִי-נָא, חַבְּקִי, חַבְּקִי אֶת הַמּוֹקְדָה,

הֲיִי לִי סְפוֹגֵי-צֶמֶר עַל לִבִּי הַגּוֹסֵס;

יִשְׂרֹף, יִשְׂרֹף הַלַּהַב, הַשִּׂנְאָה, הַבַּעֲרוּת,

וְאַל אָמוּת עַד כִּי שְׁחָקַי מִכְּאֵב יַאְדִּימוּ,

אֱהִי-נָא בְמוֹתִי לִמְאֵרַת-עַד, לְנֵס.

בֹּאִי אַחֲרַי, אֶהֱבִי אֶת הַמּוֹקְדָה.

יֵשׁ קִנְאָה עַזָּה מִקִּנְאַת אִשָּׁה לַגֶּבֶר:

קִנְאַת כֹּהֲנֵי-אֶפֶס לִנְזִיר אֱלֹהֵי-הַיֵּשׁ. –

אֲבוֹי, עֲצָבָי יוֹקְדִים, חַבְּקִינִי וְשִׂרְפִינִי

וְאַל יֹאמְרוּ: פְּתָאִים הוֹרִידוּהוּ אֱלֵי קָבֶר.