שָׁמַיִם חוֹטְאִים מַאֲבִיבִים עָלַי;

וַאֲנִי עוֹד-פַּעַם, בְּחֵפֶץ אַחֲרוֹן

הוֹלֵךְ לִקְרַאת נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה,

בְּיַלְדוּת בּוֹגֶרֶת, בְּלֵב מְלֵא-אוֹן

וּבִסְמַרְמֹרֶת הַפֶּשַׁע הַתָּם.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, מָה אַתְּ וּמִי אָתְּ,

אַךְ טַעַם פִּיךְ-הַיְהוּדִי מַרְהִיבֵנִי כְמֵאָז,

וְשׁוּב-פַּעַם יוֹצְאִים הַשָּׁמַיִם בִּמְחוֹלוֹת

וְשׁוּב-פַּעַם כָּל רֶגֶשׁ וְכָל פֶּרַח מְלֵא-רָז

וֵאלֹהַי מְלַטְּפֵנִי בִצְחוֹק.

יָדַיִךְ אִסְּרוּנִי עַד אֵין-מַחֲשָׁבָה

וּרְצוֹנִי הָעִקֵּשׁ נוֹפֵל בְּלִי קוֹל:

שׁוּב מִי-שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהוֹלִיד אֵיזֶה-אוֹר,

שׁוּב מִי-שֶׁהוּא לוֹחֵשׁ: הִנֵּה הִיא: הַכֹּל:

הַשִּׁיר וְהָעָם וְהַצַּעַר.

וּמִי-שֶׁהוּא רוֹמֵז לִי מִתּוֹךְ דָּמַיִךְ:

חַבֵּק אֶת יְגוֹנְךָ וְהַעֲמֵק הַפֶּצַע;

וּמִי-שֶׁהוּא בוֹכֶה לִי מִתּוֹךְ אִישׁוֹנַיִךְ:

לָנֶצַח, לָנֶצַח, לָנֶצַח, לָנֶצַח;

וּמִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר.

וּמִבְלִי לִרְאוֹת אֶת תַּלְמֵי-פָנַי,

הַזְּרוּעִים שׁוֹשַׁנֵּי סְתָו וּפִרְחֵי-קֶרַח,

נָשִׂימָה, בְּתוּלָתִי, פְּעָמֵינוּ פְנִימָה,

מְקוֹם מַלְאָךְ כָּל גִּיל וְשֶׁמֶשׁ כָּל פֶּרַח

וְהַבֶּכִי – הִמְנוֹן הַיְקוּם.

נָשִׂימָה פְעָמֵינוּ, בְּתוּלָתִי, מִפֹּה,

וְעַל כַּנְפֵי הַלְלוּיוֹת אֲדֻמּוֹת כַּדָּם

נְרַחֵף בַּתְּהוֹם חֲבוּקִים עַד מַחֲנָק

וַחֲנוּקִים נִפּוֹלָה בִזְרֹעוֹת הַשָּׁם

וְאַחֲרֵינוּ יַבְלִיחַ הַנֶּצַח.