זְקִיפָה הִיא הַדֶּרֶךְ מֵאָלֶף וְעַד תָּו. –
מֵחֹרֶף לְאָבִיב וּמִקַּיִץ אֱלֵי סְתָו
יִסְחָפוּךָ הָרוּחוֹת.
אַךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד הַכִּשָּׁלוֹן,
עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה,
מְפֻשָּׂקוֹת רַגְלֶיהָ וּזְרֹעוֹתֶיהָ פְתוּחוֹת.
עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה וְחוֹסֶמֶת וְקוֹרֵאת:
אִם תִּסַּק שָׁמַיִם, אִם תְּהוֹמָה תֵרֵד,
אֲנִי הַמַּטָּרָה –
וְשָׁוְא תִּטֶּה הַצִּדָּה, שָׁוְא תִּתְפַּתֵּל:
מֵאָלֶף וְעַד תָּו
בְּשָׂרָהּ לְךָ יַגִּיהַּ, עָצְבָּהּ לְךָ יִקְרָא.
אַלְפֵי עֶלֶם-פֶּלֶא הֶעְפִּילוּ בְכָל-אוֹן,
צֵיזָאר, שִׁמְשׁוֹן, הַיְינֶה, רֻסּוֹ וְלַסָּאל
אֶל שִׂיא תָו-הַיְקוּם;
וְעוֹד מְעַט וְנָשְׁמוּ אֲוִיר אֱלֹהֵי-עַד –
וְהִנֵּה הָאִשָּׁה.
נְחִירֵיהֶם נִרְעָדוּ וְהֵם מָטוּ מִבְּלִי קוּם. –
מֵאָלֶף וְעַד תָּו מֻטָּלִים פְּגָרִים,
חוֹלְמִים, עֲצוּבִים, מַעְפִּילִים, נִבְחָרִים:
גְּבָרִים הֵם כֻּלָּם.
הַמֵּתִים יוֹדְעִים: הִיא הָאָלֶף וְהַתָּו;
מֵאָלֶף אִישׁ לֹא מָשׁ
וְעַד תָּו לֹא הִגִּיעַ, לֹא הִגִּיעַ לְעוֹלָם.