לַהַב שְׂעָרִי,

שְׂעָרִי הַגֵּאֶה, שְׂעָרִי הַמְתֻלְתָּל,

כָּבָה וּמֵת;

דְּלִילָה יָפָתִי, דְּלִילָה מִרְשַׁעְתִּי,

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, כִּי בָאָה הָעֵת;

קְחִי-נָא שְׂעָרִי הַגֵּאֶה, הַמְתֻלְתָּל,

שְׂעָרִי הַגָּזוּז,

וְעִנְדִיהוּ עַל גַּרְגְּרוֹתַיִךְ.

אֹמֶץ שְׁרִירַי,

שְׁרִירַי הַמְנַצְּחִים, שְׁרִירַי הַשָּׁרִים,

חָלַף כַּתְּמוֹל;

דְּלִילָה יָפָתִי, דְּלִילָה מִרְשַׁעְתִּי,

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, – יָדַעְתִּי הַכֹּל;

אַל-נָא תְפַתְּחִי אֶת כְּבָלַיִךְ

מִשְּׁרִירַי הַכְּפוּתִים,

יֵרְדוּ-נָא עִמִּי אֱלֵי קָבֶר.

סַעַר שִׁירָתִי,

שִׁירָתִי הַגֵּאָה, שִׁירָתִי הָאֲיֻמָּה,

נֶאֱלַם בִּי דוֹם;

דְּלִילָה יָפָתִי, דְּלִילָה מִרְשַׁעְתִּי,

אִם יָדֵךְ רְקָמַתּוּ – מָתוֹק לִי הַחֲלוֹם!

שִׁפְכִי נָא עוֹד פַּעַם אֶת-קוֹלֵךְ הָאַכְזָר

אֶל סַעַר-שִׁירָתִי,

אֵרָדֵם-נָא עִמּוֹ לָנֶצַח.