א.    🔗

אֲנִי מַכִּיר מְאֹד אֶת הַמַּרְאוֹת הָאֵלֶּה:

מִישׁוֹרֵי־זָהָב נָמִים, רוֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם,

מַיִם מְפַכִּים מִתּוֹךְ נִבְכֵי־הַסֶּלַע,

צְלוּלִים מְאֹד, וְהַמַּרְאוֹת בָּהֶם.

אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה חָזִיתִי מִבְּשָׂרִי:

צֶמֶד עֲפָרַיִךְ נִזְקָפִים בְּרֶטֶט

עַל בִּקְעוֹת־גּוּפֵךְ מְגֻדָּלוֹת־הָעֵשֶׂב,

נֶאֱחָזִים כְּמוֹ הָאַיִל, בִּשְׂעָרִי.

אֲבָל בַּדֶּרֶךְ הֵנָּה, דֶּרֶךְ לֵילוֹתַי,

הָיָה סֻלָּם אָרֹךְ מֻצָּב מֵרַאֲשׁוׂתַי,

רַגְלָיו בַּאֲדָמָה, רֹאשׁוֹ בַּחֵיק־שָׁמַיִם

וּמַלְאָכִים, שֶׁעֵינֵיהֶם צְלוּלוֹת מִמַּיִם,

יָרְדוּ בּוֹ אֶל עֵינַי,

אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם שָׁמַיִם.

ב.    🔗

רָחֵל, סֻלָּם בְּעֹמֶק בְּאֵרֵךְ.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׂעָרֵךְ,

הַמְכַסֶּה לוֹ כְּמוֹ עֲנֶנֶת עַל עַמּוּד־הַשַּׁחַר,

כִּשְׂעַר־הַשּׁוּלַמִּית בַּמַּיִם עַל מְאוֹר־הַסַּהַר.

רָחֵל, בְּעֹמֶק בְּאֵרֵךְ סֻלָּם,

רַגְלָיו בְּמֵי־תְּהוֹמוֹת, רֹאשׁוֹ בְּחֵיק־עוֹלָם,

וְהוּא נִזְקָף כָּל־כָּךְ לָקוּם אֶל הַגְּבָהִים

כְּמִי שֶׁנֶּאֱבָק, כָּל־לֵילוֹתָיו, עִם אֱלֹוהִים.

וּבְגַעַת בּוֹ גּוּפִי שֵׁנִית שָׁמַיִם הוּא יִסַּק

וַאֲנִי אֶדְבַּק בּוֹ כְּמוֹ יִצְחָק

בִּשְׂעַר בְּכוֹרוֹ עֵשָׂו, כְּמוֹ גֶּבֶר נֶאֱבָק

בֵּאלוֹהָיו, כְּמוֹ יַעֲקֹב

בְּבַת־לָבָן הַלְּבָנָה, כִּבְשַׁת־גּוּפוֹ, רָחֵל,

אֲשֶׁר נִתְּקָה מִשְּׁעָרוֹ בְּצֵל חוֹמַת בֵּית־אֵל.

ג.    🔗

וּמֵאָז אֲנִי מַנִּיחַ אֶת רָאשִׁי עַל אֶבֶן

וְעַל עֵינַי שֶנִּתְרוֹקְנוּ אֲנִי מַנִּיחַ אֲבָנִים.

אוּלַי יֻצַּב עָלַי שֵׁנִית, עַל הַגֻּלְגֹּלֶת הַכּוֹאֶבֶת,

הַסֻּלָּם שֶׁלִּי, עִם מַלְאָכָיו הַלְּבָנִים.

תַּנִּים בָּאִים וּמְרִיחִים בִּי. שׁוּעָלִים קְטַנִּים

מְלַחֲכִים אֶת אֲבָרַי בִּלְשׁוֹנוֹת דַּקּוֹת

וַאֲמָהוֹת נֶאְפָּדוֹת תְּשׁוּקָה חַמָּה שׁוֹזְרוֹת

אַדֶּרֶת מִשְּׁעַר־גּוּפִי, בְּאֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת.

וּבְכָל־זֹאת אֲנִי שׁוֹאֵף צִלֵּךְ, רָחֵל,

וּבְכָל־זֹאת אֲנִי גּוֹהֵר עַל רֹךְ־חוֹלֵךְ, רָחֵל,

כְּמוֹ אַיָּל צָמֵא לַמַּיִם בְּאַרְצוֹת־בַּצֹּרֶת.

אֲנִי אֶחְלֹף בְּאֵבָרַיִךְ כְּמוֹ מִדְבָּר לוֹהֵט, רָחֵל,

עַד שֶׁיִּמַּסּוּ יְתָרַיִךְ הַלַּחִים כְּמוֹ פְּתִיל־נְעֹרֶת

וְהַסֻּלָּם, כְּעוֹף־הַחוֹל, יַגְבִּיהַּ אֵבֶר מִן הָאֵפֶר.

ד.    🔗

הַמַּלְאָכִים אֵינָם אִתִּי עוֹד. הֵם שֶׁלָּךְ. הֵם אַתְּ.

רָאִיתִי זֹאת בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁהַמַּבָּט

בָּהֶן אֵינוֹ צָלוּל עוֹד כִּבְבֵית־אֵל,

כִּי־אִם יַחוּם וּמְצֹעָף כְּמוֹ קַיִץ כֶּבֶד־צֵל.

אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה עָשִׂית לָהֶם, וְאֵיךְ

הֵבֵאת בְּכַנְפֵיהֶם אֶת חֹם־גּוּפֵךְ;

אֲנִי יוֹדֵעַ רַק כִּי אַתְּ וְאַתְּ וְאַתְּ

נִצֶּבֶת בְּדַרְכִּי לְמַעְלָה, יְחֵפַת־מַבָּט.

אַךְ גַּם אִם מַלְאָכַיִךְ הַנֶּאֱנָחִים כֻּלָּם

יַגִּיעוּ לַבְנוּתָם בִּירֵכִי,

אֲנִי אַשִּׁיל עַל כַּנְפֵיהֶם אֶת שְׂעָרִי

וְיֶלֶד חַף מִשְּׂעָרוֹ וְגַם מִשְּׂעַר עֵשָׂו

יִשְׁמַע אֶת נַהֲמַת־יָמָיו

בָּרוּר וּמִקָּרוֹב: יַעֲקֹב בְּנִי, יַעֲקֹב.