וְהַסּוּסִים הָאֲדֻמִּים עָלוּ מֵבִין הַהֲדַסִּים

אֲשֶׁר בַּמְּצוּלָה

לְהִתְיַצֵּב שׁוּב בָּאֻרְווֹת הַמֶּלֶךְ, בִּמְגִידוֹ.

אֶרֶץ תְּאֵנָה וָגֶפֶן, אֶרֶץ זַיִת וְרִמּוֹן,

אֶרֶץ הַיִּצְהָר, יִצְהַר־הַשֶּׁמֶשׁ,

אֶרֶץ הַמְּנוֹרָה,

אֲשֶׁר הָיוּ עָלֶיהָ פַּעַם שִׁבֳּלֵי־זֵיתִים,

שְׁתִילֵי זֵיתִים הָיוּ, וְהַיִּצְהָר

הָיָה מַגִּיעַ עֲדֵיהֶם בַּצַּנְתָּרוֹת,

מֵאִיר אוֹתָם כְּמוֹ עֵינַיִם בְּהִירוֹת.

אֵינָם עוֹד. הַיִּצְהָר

הַתָּר אַחֲרֵיהֶם בְּכָל כָּבְדוֹ הַמַּר

נִגַּר בִּנְתִיבֵי הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים

בָּא בַּעֲפַר הָרֵי זֵיתִים.

כַּעֲנָנִים עוֹטֵי־הִלָּה

עוֹלִים גַּם הַסּוּסִים הַלְּבָנִים מִתּוֹךְ הַמְּצוּלָה

לָבֹא אֶל הַבִּקְעָה, בְּאֶרֶץ מְגִדּוֹ.