לוגו
אשה בין צללי הארנים בירושלים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אִשָּׁה בֵּין צִלְלֵי הָאֳרָנִים בִּירוּשָׁלַיִם

אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל בְּצִלְלֵי הָאֳרָנִים.

הַשֶּׁמֶשׁ מְמַשֶּׁשֶׁת אֶת עֵינֶיהָ, אֲבָל הֵן

כְּבוּשׁוֹת מְאֹד בָּאֲדָמָה. אוּלַי

סוֹפֶרֶת הִיא, חוֹזֶרֶת

וְסוֹפֶרֶת לָאִצְטְרֻבָּלִים

הַמֻּטָּלִים, פְּשׂוּקֵי־עָלִים

לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ; וְאוּלַי

הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת כָּל הַזְּמָן בִּירֵכֶיהָ.

לְרֹאשָׁהּ רָאִיתִי מִין מִצְנֶפֶת מְשֻׁנָּה:

צִפֳּרִים הָיוּ קְבוּעוֹת בָּהּ. הֵן מְפַרְנְסוֹת אוֹתִי,

אָמְרָה לִי, כְּמוֹ עוֹרְבֵי הַנַּחַל

שֶׁהָאֵל שָׁלַח לְאֵלִיהוּ. וּכְשֶׁהֵן פְּנוּיוֹת

מִמְּלַאכְתָּן, אֲנִי מַרְשָׁה לָהֶן

לְהִזְדַּוֵּג. לְאַט. לְאַט. אַתָּה פָּנוּי?

אוּלַי תָּבִיא לִי אֶת בְּגָדַי

שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֲחוֹרַי בְּנַחַל הַקִּדְרוֹן.

אֵינֶנִּי מַבִּיטָה עַכְשָׁו בִּירוּשָׁלַיִם. אַל תַּבִּיט

עַכְשָׁו בִּירוּשָׁלַיִם. זֶה יִכְאַב לְךָ.

בַּיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׁמֶּשֶׁת

בָּהּ, וּבַחֲצִי־הַלַּיְלָה

הַיָּרֵחַ מְכַתֵּם אוֹתָהּ בְּטַל.

וְרַק בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֱלֹהִים עוֹטֵף אוֹתָהּ

בָּאַדֶּרֶת הַסְּגֻלָּה, אֲנִי פּוֹשֶׁטֶת מֵעָלַי

אֶת כּוֹבָעִי, וּמַבִּיטָה. אַךְ אֶת בְּגָדַי

שֶׁבְּקוֹצִים אֵינֶנִּי יְכֹלָה לָקַחַת בְּעַצְמִי.

הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבוּ אֶת גֵּוִי עַל הַקּוֹצִים

וְנָעֲצוּ בִּי מַסְמְרִים, לוֹבְשִׁים אוֹתָם

כְּשֶׁהֵם כּוֹרְעִים אֵלַי, וּמְבַקְּשִׁים אֶת סְלִיחָתִי.

אֲנִי אֵינִי סוֹלַחַת. לֹא. אֲנִי אֵינִי

סוֹלַחַת. אִם תָּבִיא לִי אֶת בְּגָדַי, אֶת

בֶּגֶד כְּלוּלוֹתַי מִן הַקּוֹצִים,

אַרְאֶה לְךָ אֶת יְרֵכַי.

הִתְכּוֹפֵף. אַתָּה מֵרִיחַ רֵיחַ יָם?

אַרְאֶה לְךָ אֶת הַדָּגִים שֶׁלִּי, אֶת צֶמֶד

הַדָּגִים שֶׁלִּי. אַרְשֶׁה לְךָ

גַּם לְמַשֵּׁשׁ לָהֶם בַּסְּנַפִּירִים:

כְּשֶׁאֱלֹוהִים יָבִיא מַבּוּל עַל כָּל אַנְשֵׁי־הָאָרֶץ,

יִקַּח רַק אֶת יְרוּשָׁלַיִם, עֲטוּפָה בְּאַדַּרְתּוֹ,

יִמְשֶׁה אוֹתָהּ מִן הַמֵּתִים בְּנַחַל הַקִּדְרוֹן.

יְרֵכַי אָז יִדְרְכוּ נָתִיב בַּמַּיִם הָעַזִּים

וְהַצִּפֳּרִים יִתְּנוּ לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה.