מְשׁוֹרֵר זָקֵן חִכָּה לִי בְּבֵיתוֹ
יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת־מוֹתוֹ.
וּמָה רָצָה מִמֶּנִּי מְשׁוֹרֵר זָקֵן?
הַאִם רָצָה שֶׁאֶכָּנֵס אֵלָיו וַאֲתַקֵּן
שׁוּרוֹת לֹא־מִתְחַבְּרוֹת בְּמַחְבַּרְתּוֹ?
כְּשֶׁשָּׁכַב בֵּין הַנֵּרוֹת,
הֵבֵאתִי לוֹ הַרְבֵּה שׁוּרוֹת.
קָשַׁרְתִּי לוֹ אוֹתָן כְּמוֹ זֵר לְצַוָּארוֹ.
אוּלַי הוֹדָה לִי בִּשְׁתִיקָה. אוּלַי
יַמְתִּיקוּ לוֹ אֶת עֲפָרוֹ.