לוגו
תרגילים בלמוד סניגוריה על אנשי סדוֹם, מלווים בהערות המתַרגל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

רַבּוֹתַי, אֵין לַחֲרֹץ אֶת מִשְׁפַּט אַנְשֵׁי סְדוֹם

מִבְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַחֹם,

הַמַּגִּיעַ בַּיָּמִים וְכֵן גַּם בְּלֵילוֹת

עַד מַעֲלוֹת לֹא־נִסְבָּלוֹת. כָּךְ שֶׁנִּשְׁאֶלֶת

הַשְּׁאֵלָה, אִם אֵין כָּאן אֶפְשָׁרוּת לִטְעֹן, שֶׁפְּעוּלָה

הַנֶּעֱרֶכֶת תַּחַת לַחַץ, רַבּוֹתַי הַמְּלֻמָּדִים, תַּחַת

מוּעָקָה דְּבִיקָה כָּל־כָּךְ שֶׁל חֹם וְשֶׁל אֵדִים – –

לְחִלּוּפִין אֲנִי מַזְכִּיר אֶת ‘לֹא תָּדוּן אֶת’ וְגוֹמֵר,

הֱוֵה אוֹמֵר, הֱוֵה אוֹמֵר,

שֶׁאֵין אָדָם, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁאֵינוֹ בָּשָׂר וְדָם,

יָכוֹל לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמִּקְרֶה בִּמְקוֹרוֹ

אֶלָּא אִם כֵּן חָזָה בּוֹ מִבְּשָׂרוֹ –

כַּוָנָתִי אֶל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר קֹרַץ מִן הֶעָפָר

וְנֶעֱטַף בְּעוֹר גָּמִישׁ, מָתוּחַ וְרָגִישׁ

וּבְשֵׂעָר, שֶׁאֵין פּוֹתֵר

מַדּוּעַ הוּא קָצָר וּמְסֻלְסָל יוֹתֵר

בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם הוּא מְצַמֵחַ בְּהֶסְתֵּר.


הַטַּעֲנָה בִּמְקוֹרָהּ – סְבִירָה. מָה שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאָה בִּבְהִירוּת – לְאֵיזוֹ מַטָּרָה

נִכְנַס פֶּה לְפֵרוּט. נִתֵּן לוֹ לְהַמְשִׁיךְ קְצָת בַּטֵּעוּן – וְאָז נִרְאֶה אֶת הַכִּוּוּן.


אֲגַב שֵׂעָר: הַנְּעָרוֹת

בִּסְדוֹם, מִיּוֹם

שֶׁשְּׂעָרָן נָכוֹן

לֹא מָצְאוּ לָהֶן מָנוֹחַ מִן הַחֹם:

הַבְּגָדִים הָיוּ צְמוּדִים כָּל כָּךְ לָעוֹר הָרַךְ

עַד שֶׁגּוּפָן הָפַךְ

כְּמוֹ גּוּשׁ חֵמָר דָּבִיק וְלַח.

כְּבָר בַּבְּקָרִים הָיוּ בָּאוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים

לִמְצֹא צִנָּה בְּאַפְלוּלִית בֵּית־הַמִּשְׁפָּט. וְהַשּׁוֹטְרִים,

תְּמוּרַת מִשּׁוּשׁ בַּמִּסְתָּרִים,

מַתִּירִים לָהֶן לִרְאוֹת, בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת,

אֵיךְ מְקַצְּרִים אֶת אֶבְרֵיהֶם שֶׁל הַזָּרִים

וְאֵיךְ מַאֲרִיכִים אֶת הַקְּצָרִים.


מָה נוֹתְנוֹת לוֹ הַנְּעָרוֹת – אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִרְאוֹת. אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מַאֲמִין,

שֶׁבֵּית־הַדִּין, שֶׁבֵּית הַדִּין – –


אֲבָל בַּצָּהֳרַיִם נֶהֶפְכוּ בָּתֵּי־הַדִּין

שֶׁל סְדוֹם לְתַנּוּרֵי־אֵדִים.

מָה תַּעֲשֶׂינָה נְעָרוֹת יוֹקְדוֹת וּבוֹעֲרוֹת

בַּחֹם שֶׁל צָהֳרֵי־הַיּוֹם עַל סְדוֹם?

אֵין פֶּלֶא שֶׁהָיוּ סָרוֹת

אֶל הַגְּבָרִים הַמְּחַפְּשִׂים קְרִירוּת בַּמְּעָרוֹת.

מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁהַגְּבָרִים, קְשִׁישִׁים כִּצְעִירִים,

מְבַכְּרִים אֶת הַנְּעָרִים, בִּפְרָט אֶת הַזָּרִים,

שֶׁהֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר קְרִירִים

מִן הַנְּעָרוֹת הַבּוֹעֲרוֹת כְּמוֹ עֵרוׂמִים שֶׁל מִדְבָּרוֹת.


הוּא הִסְתַּבֵּךְ כֻּלּוֹ בַּנְּעָרוֹת. אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ לוֹ, בִּגְלַל גִּילוֹ. לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם

יַעֲלֶה אֶת עִנְיָנוֹ שֶׁל לוֹט – עַל הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת.


בִּתְנָאִים שֶׁל תַּחֲרוּת־לְלֹא־רַחֵם כָּזֹאת

מוּבָן שֶׁלֹּא הָיָה לִשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו

שֶׁל לוֹט אַף צֵל סִכּוּי בָּעִיר הַזֹּאת

אֲשֶׁר צְלָלֶיהָ נְדִירִים כָּל כָּךְ.

רֵאשִׁית – הָיוּ זָרוֹת; שֵׁנִית, הַנְּעָרוֹת

צַחוֹת־הַגֵּו וְהַתְּמִירוֹת, שֶׁבָּאוּ מֵרָאשֵׁי־הָרִים,

מֵאֶרֶץ גֵּאָיוֹת קְרִירִים – – חֲבֵרוֹתֵיהֶן

דִּבְּרוּ בְּאָזְנֵיהֶן דְּבָרִים בְּרוּרִים:

שֶׁאִם תִּתֵּנָּה, וְלוּ פַּעַם, עַיִן בַּגְּבָרִים,

יַעֲשׂוּ בְּאֶבְרֵיהֶן כְּמוֹ בְּאֶבְרֵי־זָרִים.


אֲבָל לוֹט, בִּרְאוֹתוֹ אֵיךְ בְּנוֹתָיו

נִבְעָטוֹת, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַשְּׁתַּיִם

נוֹטוֹת אֶת מִטּוֹת־

לִבְנָתָן כְּמוֹ אֹהֶל־בִּיאָה – –


הַהַשְׁוָאָה, נִתָּן לוֹמַר, הִיא בְּהֶחְלֵט נָאָה, אֲבָל, לְדַעְתִּי, פִיגוּרָה פִּיּוּטִית

אֵינָהּ תּוֹרֶמֶת מְאוּמָה לַתַּהֲלִיךְ הַמִּשְׁפָּטִי. – –


הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁמִּבְּשָׂרוֹ חָזָה בְּצַעַר רְחֵלוֹת

אֲשֶׁר בְּעוֹנָתָן מָנְעוּ מֵהֶן כְּלוּלוֹת,

הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת. אִשְׁתּוֹ,

שֶׁהַבְּדִידוּת, הַחֹם, וְקֻבְלָנוֹת־לֹא־נַעֲנוֹת

הֵמֵרוּ לְגוּפָהּ כִּשְׁתֵּים־עֶשְרֵה עוֹנוֹת,

הִלְבִּינָה וְקָשְׁתָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלּוֹט,

בַּהֲרִימוֹ אֵלֶיהָ בְּאַקְרַאי עֵינַיִם רְעוּלוֹת,

הָיָה מוּכָן לְהִשָּׁבַע שֶׁהִיא כֻּלָּהּ

מִמֶּלַח, אֵיזוֹ מִמְלָחָה גְּדוֹלָה,

וְהוּא סִלֵּק מִמֶּנָּה אֶת עֵינָיו בְּבֶהָלָה.

וְאָז הָעִיר הַהֲבוּלָה,

עִיר שֶׁאֵין לָהּ רוּחַ, עִיר לְלֹא חֶמְלָה,

הִבְלִיחָה לוֹ לְפֶתַע כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁל אֵשׁ

עוֹלֶה וּמִתְגָּעֵשׁ, גָּדֵל וּמְלַּחֵשׁ

עַד שֶׁנִּבְלְעָה כֻּלָּהּ, בַּאֲנָחָה גְדוֹלָה,

בִּתְהוֹם רַכָּה וַאֲפֵלָה. בְּחִילָה

עַזָּה כָּזֹאת פָּקְדָה אֶת לוֹט,

שֶׁכָּמוֹהָ טֶרֶם חָשׁ, מֵאָז הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת.


בַּמְּעָרָה רָוַח לוֹ. בַּמְּעָרָה

הָאַפְלוּלִית וְהַקְּרִירָה

הִרְגִּישׁ אָמְנָם שֶׁמַּשֶּׁהוּ בִּלְתִּי־רָגִיל קָרָה,

אֲבָל הִכִּיר תּוֹדָה לְמִי שֶׁגַּם עַתָּה

פָּטַר אוֹתוֹ מִן הַיְּקִיצָה הַמַּבְעִיתָה.

נָשִׁים מְעֻרְטָלוֹת קָרְבוּ אֵלָיו, כְּמוֹ בַּחֲלוֹם,

לָגַעַת בְּאֶבְרוֹ, וְהוּא נָתַן לָהֶן

אֶת הַפָּנִים אֲשֶׁר אָהַב, אֶת פְּנֵי בְּנוֹתָיו,

שֶׁבְּחֶמְלָה גְּדוֹלָה, חֶמְלָה עוֹלָה

כְּמוֹ נַחְשׁוֹל בְּיָם סָגֹל, נָתַן לָהֶן

כָּל מַה שֶּׁעוֹד יָכוֹל, בַּמְּעָרָה,

בְּדוּמִיַּת הָהָר, עַד שֶׁנִּכְמַר, עַד שֶׁנִּפְזַר

כְּמוֹ עָנָן שֶׁלֹּא נוֹתַר לוֹ עוֹד מָטָר.


מִבְּלִי לִפְגֹעַ בַּזְּכוּיוֹת שֶׁל הַתַּלְמִיד, שֶׁבֶּעָתִיד עָשׂוּי, אוּלַי, אַף כִּי קָשֶׁה

לְהַאֲמִין בְּכָךְ, לִהְיוֹת פְּרַקְלִיט, דּוֹמַנִּי שֶׁעָלַי לִטּוֹל עָלַי אֶת הַתַּפְקִיד,

לְהַעֲלוֹת אֶת הַטֵּעוּן עַל דֶּרֶךְ תַּכְלִיתִית; וּמְאַחַר שֶׁכֹּה יָקָר זְמַנָּם שֶׁל

הַשּׁוֹפְטִים, אֹמַר מַה שֶּׁאֹמַר קָצָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וְהַדְּבָרִים יִהְיוּ, אוּלַי,

בּוֹטִים.


רַבּוֹתַי הַמְּלֻמָּדִים, אֲנִי מַסְכִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֹא לְהוֹדוֹת בְּתֹקֶף הָעֻבְדּוֹת,

מַשְׁמָע, גַּם בָּאַשְׁמָה. אֲבָל, לְדַעְתִּי, יֵשׁ בְּהֶחְלֵט מָקוֹם לְטַעֲנָה, תְּקֵפָה

וְאֵיתָנָה, עַל דֶּרֶךְ הַתַּקְדִּים, כְּנֶגֶד חֻמְרָתוֹ הַיְּתֵרָה שֶׁל גְּזַר־הַדִּין.


נָכוֹן, בִּסְדוֹם קִצְּרוּ אֶבְרֵי זָרִים

וְהֶאֱרִיכוּ מַה שֶּׁהֶאֱרִיכוּ בַּקְצָרִים.

אֲבָל בִּסְדוֹם לֹא תִּרְגְּלוּ כְּלָבִים מְלֻמָּדִים

לִקְרֹעַ אֲבָרִים מִגּוּף יַלְדֵּי הַיְּהוּדִים,

וְלֹא הִשְׁלִיכוּ יְהוּדִים חַיִּים מִתּוֹךְ

קְרוֹנוֹת נוֹסְעִים עַל מְסִלּוֹת בַּחֹרֶף הָאָרֹךְ,

וְהַנָּשִׁים הָעֲנֻגּוֹת לֹא נָהֲגוּ לִתְפֹּר

אֲהִילִים לִמְנוֹרוֹת־שֻׁלְחָן מֵעוֹר,

אֲשֶׁר נִפְשַׁט בְּדַיְקָנוּת וּשְׂעָרוֹ הוּסַר

בְּאִזְמִלָּם שֶׁל מְנַּתְּחִים קָרֵי־יָדַיִם־וּבָשָׂר

מִיְּלָדוֹת יְהוּדִיּוֹת רַכּוֹת וְרוֹעֲדוֹת.

וְלֹא הִנְמִיכוּ אֶת הָאוֹר מִתַּחַת אֲהִילֵי־הָעוֹר

לִקְרֹא סְפָרִים עַל אַהֲבָה, עַד שֶׁהַחֹרֶף יַעֲבֹר.


וְאִם מִדָּת הַדִּין הִיא בְּמִדַּת הַחֵטְא, הֲרֵי פֹּה מַשֶּׁהוּ, אִם רַק תַּרְשׁוּ לִי

רַבּוֹתַי, תָּמוּהַּ בֶּאֱמֶת.