לזכר רוזה לוקסמבורג

מִן הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי בָּאִים אֶל רוֹזָה

נִגּוּנֵי־גְּמָרָא בָּאִים לָהּ. הַמִּלִּים

לֹא מוּבָנוֹת לָהּ, אַךְ

מוֹחָה הַמְּפֻתָח, מֹחַ נַעַר הַלּוֹמֵד

אָלֶף־בֵּית בְּטֶרֶם עֵת, קוֹלֵט

בִּמִגֵרוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת, הַנִּמְתָּחוֹת

כְּמוֹ פְּרוֹזְדּוֹרִים כֹּה אֲרֻכִּים

אֶל טְרַקְלִינִים מְרֻחָקִים, אֶת

הַקֶּצֶב הַנּוֹגֵעַ אֶל הַלֵּב, נוֹגֵעַ

וְצוֹבֵט, שֶׁלְּדִבְרֵי הִלֵּל,

דִּבְרֵי הִלֵּל.

עַכְשָׁו רֹאשָׁהּ גֻּלְגֹּלֶת לְבָנָה, מְעֻטָּרָה

שִׁשָּׁה חֹורִים בְּרוּרִים, כְּמוֹ נַעֲצֵי־קוֹצִים

עַל הָעֵינַיִם, כְּמוֹ פְּתָחִים

לַמְּגֵרוֹת; וְהַמְּגֵרוֹת

עוֹדָן מְסֻדָּרוֹת. הֲלֹא

בִּיסוֹדָהּ אִשָּׁה שׁוֹאֶפֶת־סֵדֶר רוֹזָה,

אַף שֶׁהָיְתָה מַהְפְּכָנִית. אַף הִיא

הָיְתָה מַהְפְּכָנִית. דָּבָר

בָּעַר בְּעַצְמוֹתֶיהָ, אֵיזוֹ אֵשׁ,

אַךְ גַּם לְרֶגַע לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי

לִתְהוֹת עַל מְקֹורָהּ. דְּבָרִים

לְגַמְרֵי אֲחֵרִים גָּזְלוּ

אֶת כָּל תְּשׂוּמַת־לִבָּהּ, כְּמוֹ

הָעוֹלָם, כָּעוּר כָּל־כָּךְ וּמְגֻשָּׁם,

שֶׁהָיָה נִבָּט בְּרוֹזָה בְּעֵינַיִם מַפְגִיעוֹת,

כְּמוֹ אוֹתָהּ מִפְלֶצֶת

אֲשֶׁר לֹא נולדה מִפְלֶצֶת

מִן הַסְּתָם.

אֲבָל מַדּוּעַ רוֹזָה הָרָזָה הַזֹּאת, דַּוְקָא? הַאִם

בְּשֶׁל הַנִּגּוּנִים? וַדַּאי בְּשֶׁל הַנִּגּוּנִים.

וְרוֹזָה הַקְּטַנָּה, לֵילוֹת לְאֵין־שִׁעוּר,

הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְדוֹאֶבֶת, מִתְעַצֶּבֶת

וְחוֹשֶׁבֶת, מְבַקֶּשֶׁת בְּלִי־חֲשָׂךְ

בִּמְגֵרוֹת מוֹחָהּ, בַּמְּגֵרוֹת הַמְּסֻדָּרוֹת

אֶת הַסִּסְמָה הַנְּכוֹנָה,

אֶת הַסִּסְמָה שֶׁבָּהּ נִתָּן

יִהְיֶה לִגְאֹל אֶת הָעוֹלָם,

הַגַּס וְהָאַלָּם.

וּכְבָר הָיְתָה תּוֹפֶרֶת לוֹ, בַּחֲרִיצוּת גְּדוֹלָה,

תּוֹפֶרֶת, מְזַמֶּרֶת לָהּ

בַּקֶּצֶב הַצּוֹבֵט שֶׁלְּדִבְרֵי הִלֵּל, תּוֹפֶרֶת לָעוֹלָם

בְּגָדִים מִכָּל מִינֵי בַּדִּים: מִבַּד לָבָן,

כְּמוֹ חֲלוּקֵי־הַשַּׁחֲרִית שֶׁאֲבוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרִים

טָבְלוּ בָּהֶם בַּיָּם

בְּצֵל הָרֵי אֱדֹום, מִבַּד אָדֹם

כְּדַם אֶחָד מִבְּנֵי עַמָּהּ, אֲשֶׁר לִבּוֹ

הִגִּיר אוֹתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ עַל הַגַּרְדֹּם

בַּקֶּצֶב אֲשֶׁר אִי־אֶפְשָׁר

לִטְעוֹת בּוֹ, שֶׁל

דִּבְרֵי הִלֵּל, דִּבְרֵי הִלֵּל.

אִשָּׁה מַהְפְּכָנִית קְטַנָּה, אִשָּׁה קְטַנָּה וְלֹא־קָשָׁה

בְּשַׁעֲרִי הַקֵּיסָרוּת הָרוֹמִית הַקְּדוֹשָׁה.

אֶפְשָׁר בְּלֵיל חַיֶיהָ הָאַחְרוֹן, כְּשֶׁכְּבָר

הַצְּלָב הָיָה מֻצָּב, הַמַּסְמְרִים סְמוּרִים,

הָיְתָה לָהּ הַשְּׁהוּת לַחֲשׁוֹב

עַל נְתִינֵי הַקֵּיסָרוּת הָרוֹמִית הַקְּדוֹשָׁה

הַמִּתְאַוִּים כָּל־כָּךְ אֶל הַבַּדִּים הַלְּבָנִים

הַנִּתְפָּרִים בַּעֲבוּרָם כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים,

עַד שֶׁהֵם הוֹרְגִים אֶת הַתּוֹפְרִים הַמְּסוּרִים

וּמְפַשְּׁטִים מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַבְּגָדִים הַלֹּא־גְּמוּרִים,

מְקֻשָּׁטִים בַּדָּם הַזָּר וְהַמַּרְהִיב

מִבְּצִיר הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם הַגְּבוֹהִים.