לְאַט, כִּי אֵין כְּמוֹ בַרְזֶל לְבָבִי

וְלֹא אוּכַל נְשׂא קֶצֶף אֲהוּבִי.

הֲמַכָּתִי, וְאַתְּ רוֹפֵא, אֲנוּשָׁה?

וְאִם נֵצַח, וְאַתְּ לוֹחֵשׁ, כְּאֵבִי?

שְׁתֵה יַיִן וְחָלָב מִשְּׂפָתַי

וְתֵן תַּגְמוּל לְיֵינִי וַחֲלָבִי,

שְׁלַח יָדָךְ וְתֵן לִבִּי בְּכַפָּךְ

וְאַל זָרִים יְדֵיהֶם יִשְׁלְחוּ בִי!