דִּמְעַת

אִמָּא שֶׁלִּי

מְכַסָּה עַל הַפַּחַד. אֵינֶנִּי

רוֹצָה שֶׁתִּבְכִּי. אֵינִי יַלְדָּה

מִזְּמַן. (וְדִמְעָתָהּ נִגֶּרֶת, פַּס כָּבֵד וְחַם).

אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת אוֹתָךְ לְעוֹלָם.

אַתְּ הִיא זוֹ שֶׁתָּמִיד! שֶׁתָּמִיד!

אַל תִּבְכִּי. אַתְּ אָחִי וְרֵעִי הַיָּחִיד.

דִּמְעַת אִמָּא שֶׁלִּי.

אַדִּירָה וּדְגוּלָה הִיא

מִכְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְאָמְדָהּ.

כַּבִּירָה וְנוֹאֶשֶׁת אָזְלַת־יָדָן שֶׁל אִמָּהוֹת

אֶל מוּל חִוְרוֹן פָּנֶיהָ שֶׁל יַלְדָּה.

(אֲנִי סוֹבֶרֶת: גַּם הַבֶּכִי טוֹב. כְּמוֹ כָּל הַמַּהֻיּוֹת

שֶׁטֶּרֶם נִלְמְדוּ עַד תֹּם.

אֲנָשִׁים עוֹד לֹא יוֹדְעִים מַה פֵּשֶׁר נְשִׁירַת עַלְווֹת,

נוֹצוֹת, רִיסִים, טַל, יֶזַע כְּחֹם הַיּוֹם…)