הַדְלִיקִי אֶת עֵינַיִךְ הַשְּׁקֵטוֹת הָאֵלֶּה,

הַדְלִיקִי אֶת הָאֵשׁ, אֶת הַכָּחֹל, אֶת הַזָּהָב,

אִמְרִי אֶת הַמִּלִּים הַנִּשְׁכָּחוֹת הָאֵלֶּה

חִזְרִי לוֹמַר אוֹתָן, אִמְרִי אוֹתָן עַכְשָׁו.

אִמְרִי הַכֹּל עַד תֹּם

כִּי זוֹ שְׁעַת הָאֶפֶס,

מָחָר אֶהְיֶה אָפֹר

וּמְגֹהָץ כְּמוֹ כֻּלָּם.

דַּבְּרִי כְּמוֹ בַּחֲלוֹם

חַיְּכִי עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ.

מִלִּים יָפוֹת אִמְרִי

הַרְבֵּה וְכָל הַזְּמַן.

אֲנִי עוֹד מְשׂוֹחֵחַ עַל הַכֹּל בְּשֶׁקֶט,

אֲנִי עוֹד מִצְטַחֵק כִּמְטֹרָף חֲסַר דֵּעָה,

אֲנִי טוֹבֵל כֻּלִּי בְּתוֹךְ דְּמָמָה דּוֹלֶקֶת,

אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר שֶׁזּוֹהִי אַגָּדָה.

אִמְרִי הַכֹּל מַהֵר

כִּי זוֹ שְׁעַת הָאֶפֶס…

אֲנִי עוֹדִי זוֹכֵר: זֹאת אַגָּדָה, זֶה פֶּלֶא,

הָיְתָה אֵי־פַּעַם אֵשׁ, בְּלַיְלָה רַק אֶחָד.

הִדְלַקְתְּ לִי אֶת עֵינַיִךְ הַשְּׁקֵטוֹת הָאֵלֶּה,

אֲבָל כִּבִּית אוֹתָן, כִּבִּית אוֹתָן מִיָּד.

הַכֹּל נִשְׁכַּח עַד תֹּם,

חָלְפָה שְׁעַת הָאֶפֶס.

עַכְשָׁו אֲנִי אָפֹר

וּמְרֻחָק כְּמוֹ כֻּלָּם.

שׁוּב לֹא יוּשַׁר הַשִּׁיר

וְלֹא תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ,

הָיוּ מִלִּים יָפוֹת,

הָיֹה הָיוּ — מִזְּמַן.