הַחֵרוּת – מֵחַג הַפֶּסַח.
כֹּה לֶחָי לְךָ מֵחֹלִי.
גַּם “משֶׁה”, שֶׁלְּךָ הַפֶּסֶל,
אֵינֶנּוּ מְלַנְכוֹלִי.
הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ – תָּם.
אֲהֵבוּהוּ, לִכְאוֹרָה.
וּכְשֶׁהָיִיתִי עוֹד קָטָן
הִתְקִיעוּהוּ בַּיּוֹרָה.
וּכְשֶׁעָלָה מִן הַיְאוֹר
מִי שֶׁבֵּרַךְ לְדוֹרוֹתָיו –
עָלָה עִם סֵפֶר הַטָּהוֹר
עַל פֵּגֶל מְתֹעָב.
אָז עָשָׂה לוֹ מִיכֶּלְאַנְגֶּ’לוֹ
קַרְנַיִם לְמשֶׁה.
לַשֶּׁמֶשׁ – נֵר… אֶלָּא שֶׁלֹּא
הִסְכִּין הַשַּׁיִשׁ, שֶׁ…
הוּא שַׁבָּת בַּחֲצַרְמָוֶת.
רֵבֶץ־בֶּצֶר בֶּחָצֵר.
“וּמָה רָאִיתָ לִי אַלְמָוֶת?”
- שָׁאַל הַחֹמֶר בַּיּוֹצֵר –
“בִּי חָצַבְתָּ מִיכֶּלוֹ”
– אָמַר הַשַּׁיִשׁ הַטָּהוֹר –
"בִּי כְּאוֹר לַשֶּׁמֶשׁ לוֹ,
כְּאִלּוּ יֵשׁ לַחֹמֶר אוֹר;
פִּי נָפַחְתָּ, אַנְגֶּ’לוֹ
- כְּאִלּוּ יֵשׁ לַחֹמֶר פֶּה –
וְעִמִּי חָצַפְתָּ עֵגֶל לוֹ" –
אָמַר הַשַּׁיִשׁ הַיָּפֶה.
הוּא חֵרֵשׁ לִדְבַר הַמָּוֶת –
הַחַי־עוֹלָם שֶׁבֶּ“חָצֵר”.
"וּמָה רָאִיתָ לִי אַלְמָוֶת,
שֶׁרָאִית לִי חָסֵר?
כָּל כָּךְ עָשִׂיתָ, מִיכֶּלוֹ.
דָּקַרְתָּ אֶת הָרַב.
עִמִּי עָשִׂיתָ עֵגֶל לוֹ,
הָלַכְתָּ לְדוּ־קְרָב.
עַל בַּנְק־אָדָם בִּימֵי בֵּינַיִם
בֵּין אִישׁ משֶׁה – וְאַפּוֹסְטוֹל.
אוֹתִי אָהַבְתָּ עִם הָעַיִן,
בּוֹ קִנֵּאתָ, הַקָּתוֹל,
כִּי הוּא שָׁבַת בַּחֲצַרְמָוֶת
וְהוּא מַשְׁבִּית אֶת הֶחָצֵר
וְהוּא יִשְׁבֹּת עוֹלָם וָעֵד" –
אָמַר הַחֹמֶר לַיּוֹצֵר.
הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ רַב
בַּעֲיָרָה קְטַנָּה.
הָיָה בִּישׁוֹף עִירֵנוּ גְרַאף
וְלִי אָחוֹת קְטַנָּה…
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַמְמַשֵּׁל –
יָדַעְתִּי מְשָׁלִים.
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה משֶׁה –
הָיוּ שָׁם מוֹיְשֶׁה’לִים.
מִימֵי בֵּינַיִם שֶׁל אוֹתֶּלוֹ –
וּלְדֶזְדֶמוֹנָה אֵין אֲוִיר.
כָּל הָעִיר עִם מוֹיְשֶׁה’לִים
וְדֶזְדֶמוֹנָה אֵין בָּעִיר.
אָז שַׂר הָעִיר כֻּלָּם הִתְלָה.
שַׂר הָעִיר עָלָה שִׁכְמוֹ.
נְבֻזָּאדָם, הוּא שַׂר הָעִיר,
אוֹמֵר “יִמַּח שְׁמוֹ”…
הֶתֵּל זֶה יָצָא שֶׁדֶבֶר.
כֻּלָּם רָאוּ אֶת מִלְקָחָיו…
וַרְשָׁה־עִיר – בְּכוֹר הַדֶּבֶר
וְרוֹאִים אֶת מִתְחַקָּיו…
לְמַאי אוֹמֵר אֲנִי זֹאת, אֲלֶכְּסַנְדֶּר?
עַל מֶלֶךְ הַזְּמַנִּים: הַנֵּצַח.
אַגַּדְתָּא זוֹ, הַסַּלְמַנְדְּרָא –
מַאי קָא מַאי, אֵיךְ הֵנֵצָה.
וְאוּלָם נַחְזֹר־נָא אֶל משֶׁה.
– לֹא מִשַּׁיִשׁ אוֹ מִנִּיקְל –
זוֹכְרוֹ אֲנִי מִקְּלָף קָשֶׁה –
וְטוֹב הוּא מִשֶּׁל מִיכְּל.
תִּינוֹק הָיָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ
שֶׁל רַחְמַת, בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
הִפִּיל הַכֶּתֶר – וַיְרֹעֵעַ:
הוֹפְּלָא כֶּתֶר – אָמֵן סֶלָה!
וּבָא שַׁבָּת לַחֲצַרְמָוֶת.
הוֹדַת עוֹלָם לַחֲצֵרוֹ.
וְהוּא לְעֵד לָעָם־וָעֵד:
אֶחָד הַחֹמֶר עִם יוֹצְרוֹ.
ערה"ש תשיז