הָרְחוֹבוֹת נָמִים כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט, הֵם
כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט.
לְאוֹר לְבָנָה חֲרוּכָה, לֹא זָעָה,
לֹא דוֹלֶקֶת.
לְאוֹר מַשֶּׁהוּ רַע וְאַחֵר
שֶׁבָּא מִבְּלִי שֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ
הָרְחוֹבוֹת נָמִים בְּדוּמִיָּה בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת עִירִי.
רַק הַיָּם אֶת חַיָּיו הַפְּרוּעִים, כְּנוֹצְרִי,
חֲרוּזִים חֲרוּזִים מִתְפַּלֵּל, לוֹחֵשׁ…
רַק הַיָּם מִתְפַּלֵּל וְלוֹחֵשׁ.
הַלַּיְלָה כָּל כָּךְ לֹא רָצוּי
כְּשֶׁמְּקִיצִים לְפֶתַע. כָּךְ גִּלִּיתִי.
אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת מַקִּיפוֹת אֶת בֵּיתִי
וּמָה אִם כְּלָל לֹא הָיִיתִי
פֹּה. עַכְשָׁו. מֶה הָיָה מִתְרַחֵשׁ.
יָם נוֹגֵן, מִתְפַּלֵּל וּמוֹנֶה חֲרוּזִים,
יָם לֹא־עָצוּב, מִמֶּרְחָק לֹא גָּדוֹל
עִם חוֹלוֹת עֲצוּבִים מִתְלַחֵשׁ.