לדליה רביקוביץ
מַיִם חַיִּים בִּבְאֵר אַחַת יֵשׁ.
אִוְשַׁת רוּחַ, לַחַשׁ אֵשׁ…
בִּבְאֵר רְחוֹקָה, בְּמִדְבָּר לְלֹא שֵׁם,
יֵשׁ מַיִם חַיִּים לְעוֹלָם שָׁלֵם.
וְגַם בִּגְלַל הַצִּפֳּרִים, וְגַם בִּגְלַל הַצִּפֳּרִים
רָצִיתִי רַק לוֹמַר לָךְ, בְּשָׁעָה כְּמוֹ חָמֵשׁ:
אִוְשַׁת רוּחַ, אָחוֹת, הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ? אִוְשַׁת מֶשִׁי הַסִּין אֲשֶׁר אָהַבְתְּ
וּטְפִיחַת יְרִיעוֹת הַשֵּׁשׁ…
אִוְשַׁת רוּחַ טוֹבָה וְלַחָה תִּמָּשֵׁךְ
כָּל הַיּוֹם וְאוּלַי כָּל הַזְּמַן, אוֹ זְמַן רַב…
לְסַפֵּר אֶת נִפְלְאוֹת הַמַּיִם הָרְחוֹקִים תּוּבָא הָרוּחַ,
עַד יָשׁוּב הַשָּׁרָב, עַד יָשׁוּב הַשָּׁרָב,
אִוְשַׁת רוּחַ זַכָּה תִּמָּשֵׁךְ כָּל הָעֵת,
לְכָל הַפָּחוֹת עַד חֲלֹף הַסְּתָו.
בִּגְלַל הַצִּפֳּרִים, רָצִיתִי שֶׁתֵּדְעִי,
בִּגְלַל הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעוֹת אֲנַחְנוּ יַחַד
מוּל הָרְאִי,
אֲנִי בְּקוּמִי וְאַתְּ בְּשָׁכְבֵךְ
לִישֹׁן אֶת שְׁנָתֵךְ וְלָנוּם.
עַד נָקוּם שְׁתֵּינוּ יַחַד
לְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק
אוֹ לְפָחוֹת לְקוֹל שְׁרִיקַת הָאֵד שֶׁבַּקּוּמְקוּם.