הִנֵּה אֲנִי
אֵם.
זֶה קָרָה. זֶה אָמֵן.
זֶה עָגֹל, רַחְמָנִי וְעָצוּב, אַךְ שָׁלֵם,
הָעִגּוּל הַיְחִידִי שֶׁאָכֵן וְאָמְנָם
הוּא אֵינְסוֹף שֶׁמּוּבָן לִי,
כִּי יֵשׁ לוֹ
שֵׁם.
לָאֵינְסוֹף הַזֶּה קוֹרְאִים: אֵם.
זֹאת אֲנִי, זֹאת אֲנִי, הָעִגּוּל הֶחָזָק, הַשָּׁלֵם,
לַמְּלֵאוּת הַנּוֹהֶרֶת הַזֹּאת, הַזּוֹרַחַת,
אֲשֶׁר מְגָרֶשֶׁת כָּל רַעַד וּפַחַד
קוֹרְאִים אֵם.
אֵם,
אִמָּא שֶׁלִּי,
אוֹר נוֹשָׁן. בְּכִי אַלִּים.
עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי מֶה הָיָה לָךְ
כָּל אוֹתָם הַיָּמִים.
עַד כְּלוֹת בִּינָתִי שֶׁהֵבִינָה אֶת זֹאת
אֶלָּחֵם לִהְיוֹת רְאוּיָה, לְלֹא קוֹל,
אֲזַנֵּק כָּל חַיַּי, אַמִּיצָה וּמְנַפֶּצֶת
כִּנְפֹל מִשְׁבְּרֵי הָעֲנָק אֶל חוֹל.