לִבִּי יֵחַם בִּי מִדֵּי מוּשִׁי אֶת שְׂעָרִי
כִּי הִנֵּה זֶה לוֹ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת הֵחֵל צַמֵּחַ
כַּאֲשֶׁר גֻּלַּח וּמַחְלְפוֹתַי חִדְּשׁוּ כֹּחִי אַף הֵן.
וְאִם שֻׁפּוּ צְלָעוֹת בִּמְרִי צוֹמוֹת וּבָרָעָב
הֲלֹא מִטְּחֹן הַקֶּמַח בְּבֵית-הָאֲסוּרִים שׁוּב שׂרְגוּ
שְׁרִירֵי זְרוֹעוֹתַי עַד כִּי אֶשְׁמַע יִרְאַת-כָּבוֹד
בְּקוֹל נוֹטְרַי (שֶׁנִּבְחֲרוּ אֶחָד אֶחָד) בִּשְׁחוֹתָם אֵלַי
רַתֵּק רַגְלַי בַּנְחֻשְׁתַּיִם, אַף יֵשׁ אֲשֶׁר כְּמוֹ
בִּלְצוֹן-חִבָּה יִתְלְשׁוּ קְוֻצַּת שֵׂעָר מִזְּקָנִי
לִהְיוֹת לָהֶם מַזְכֶּרֶת-הֲתוּלִים-וָרַהַב…
זֶבַח גָּדוֹל הֵם זוֹבְחִים לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם וּלְשִׂמְחָה
וְאֵין טוֹב מִמֶּנִּי לִהְיוֹת לָהֶם מַסְמֵר כָּל הַמּוֹפָע…
לָכֵן טָרְחוּ מִבְּעוֹד בֹּקֶר לָסוּךְ בַּשֶּׁמֶן אֶת גּוּפִי
וְאַף שָׁלְחוּ אֵלַי גַּלָּב מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לְמַעַן
יַעֲשֶׂה אֶת שְׂעָרִי כַּדָּת וְלֹא יֵבוֹשׁוּ סַרְנֵיהֶם
(יוֹדֵעַ פְּלֶשֶׁת לְדַקְדֵּק בְּגִנּוּנִים וּלְהַדֵּר בְּצַחְצָחוֹת
וַאֲנִי עַל זֹאת מִשַּׁחַר נְעוּרַי יָדַעְתִּי כַּבְּדָם).
הִנֵּה צָהֳלָתָם כְּבָר מְפַכָּה אֵלַי מִמֶּרְחַקִּים.
הַאִם אַשְׁלֶה נַפְשִׁי בְּדַמּוֹתִי כִּי בְּעוֹד הֵם חוֹגְגִים
אֶת נִצְחוֹנָם עָלַי גַּם יִשְׁתַּבְּחוּ בִּגְבוּרוֹתַי מֵאָז?
הַאִם שְׂנֵאתִים? הַאִם בְּזִיתִים? הַאִם אֶתְאַב נָקָם?
כָּל עוֹד הָיוּ עֵינַיִם לִי רַק הִתְפָּאַרְתִּי עֲלֵיהֶם!
לֹא לְחִנָּם נָשָׂאתִי פַּעַם עַל כְּתֵפַי אֶת דַּלְתוֹת
שְׁעָרָהּ שֶׁל זוֹ הָעִיר עִם שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְהַבְּרִיחַ
(הֲנִשְׁמְעָה כָּזֹאת בָּאָרֶץ?!) – הָלוֹךְ בִּדְמִי הַלַּיְלָה הַבָּשׂוּם
בּוֹסֵס בַּחוֹל וּבְתַלְמֵי שָׂדֶה – וְעִם הָנֵץ, עֲלוֹת
בְּהִתְנַשֵּׁם וּבְהִתְנוֹדֵד עַד רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר
עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן (וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק!)…
אַךְ גַּם קִנֵּאתִי בָּם, לֹא אֲכַחֵד, בְּשֶׁל כָּל מַה
שֶּׁבּוֹ יָכְלוּ לְהִתְפָּאֵר עָלַי וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי…
הִנֵּה מָלְאוּ אָזְנַי הֶמְיַת יַמָּם וְקוֹל מִצְהֲלוֹתָם
וּנְחִירֵי אַפִּי מָלְאוּ אֶת רֵיחַ זֵעָתָם וּנְשִׁימָתָם
עִם עֹצֶר זִרְמָתָם אַף יַחֲמַת אִשָּׁה וּבַת
עִם עֶדְנָתָן הֲבֵל פִּיהֶן וְנִיחוֹחוֹת הַתַּמְרוּקִים.
וּבְעִוְּרוֹנִי אֶרְאֶה-כְּמוֹ-צָעִיר וְגַם זָקֵן כְּטוֹב
לִבָּם בְּיַיִן וְשֵׁכָר וּבְאַחֲוַת מִתְלוֹצְצִים. אַךְ יִרְאוּנִי הֵם
וַחֲרָפוֹת עָלַי יַמְטִירוּ, וּתְהִלָּה יִשְּׂאוּ לֵאלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר
(זֶה דְּבָרָם) נָתַן בְּיָדָם אֶת אוֹיְבָם אֶת מַחֲרִיב
אַרְצָם אֲשֶׁר הִרְבָּה חַלְלֵיהֶם. עַתָּה שִׁנּוּ אֶת טַעֲמָם
וְהֵם תּוֹבְעִים בְּפֶה, הַכְּלָבִים, שֶׁיּוֹצִיאוּנִי “לְשַׂחֵק לִפְנֵיהֶם”.
אֲנִי אַךְ אֲנִי אָשִׂים קַו לְיָמַי גְּבוּל לִשְׁנוֹתַי.
הֵן לֹא לָעַד אוֹסִיף אֶטְחַן לִפְלֶשֶׁת בְּבֵית-הָאֲסוּרִים.
אֵיךְ אֲצַחֵק לִפְנֵיהֶם וְדֶלֶת לֹא אֶרְאֶה עוֹד בְּעַזָּה –
אֲנִי אֲשֶׁר דַּלְתֵי שַׁעֲרָהּ כִּתַּפְתִּי וְעַתָּה נַעַר מַחֲזִיק
בְּיָדִי לְהוֹלִיכֵנִי קֳבָל מַלְעִיגַי. דַּי לִי בִּימֵי הֶבְלִי
תַּחַת הַשָּׁמַיִם… אִם מָעֲטוּ, הֲלֹא טוֹבִים הָיוּ.
כָּל אֲשֶׁר חָמַד לְבָבִי נִמְצָא לִי, וְכָל מוֹצְאוֹתַי
הָיוּ כִּלְבָבִי. מִשְׂחָק וּמְשׁוּבָה. עֲגָבִים וּשְׂרָרָה.
שָׂרֹה עִם גּוֹרָל. וְהִתְהַלֵּךְ חָפְשִׁי עִם אֵלִים וְאָדָם…
רַק דָּן לֹא יָדִין אֶת פְּלֶשֶׁת. עַל כֵּן יִכְרְעוּ יַחְדָּיו.
הַנִּיחָה אוֹתִי נַעַר וַהֲמִישֵׁנִי אֶת עַמּוּדֵי הַבַּיִת
אֲשֶׁר הוּא נָכוֹן עֲלֵיהֶם וְאֶשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם כִּי רָפִיתִי.
תַּשׁ כֹּחִי כָּעוֹלָל נִלְאֵיתִי כְּאִשָּׁה סֻמֵּאתִי כַּקַּרְקַע.
אֶל שֶׁמֶשׁ-אָב אֶשָּׂא קוֹלִי, לֹא יַעֲנֵנִי רוֹכֵב עֲרָבוֹת.
עַתָּה אֶפָּרַע מִשּׁוֹבַי וְהָפַכְתִּי חַגָּם לְאֵבֶל וּלְמִסְפֵּד…
הֵן אֵלֶּה עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ לְבֵית דָּגוֹן. הֲמִישֵׁנִי וְאֶלְפְּתֵם.
קוֹנֵה שָׁמַיִם יִזְכְּרֵנִי, יְחַזְּקֵנִי קוֹנֵה אֶרֶץ…
אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה חַדְּשָׁה-נָא כֹּחִי כְּקֶדֶם
וְעֹצֶם-יָדִי כְּבַתְּחִלָּה, וְאִנָּקְמָה מֵצּוֹרְרַי!
לֵךְ-בְּרַח מִזֶּה הַנַּעַר… וְתָמֹת עִם פְּלִשְׁתִּים נַפְשִׁי!
אביב 1996