לוגו
רינת יהויכין
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַיְהִי בִשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין

מֶלֶךְ-יְהוּדָה… נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל

בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת-רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה

מִבֵּית כֶּלֶא: וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן

אֶת-כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ

בְּבָבֶל: וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם

תָּמִיד לְפָנָיו כָּל-יְמֵי חַיָּיו: וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת

תָּמִיד נִתְּנָה-לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ

כָּל יְמֵי חַיָּו:

(מלכים ב כה, 30–27)


הַאֲנִי הוּא זֶה יְהוֹיָכִין בֶּן יְהוֹיָקִים לְבֵית דָּוִד

הַנִּבָּט אֵלַי מֵרְאִי הַנְּחוּשָׁה הַמְּמֹרָט

הַאֲנִי זֶה הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר בֶּן הַחֲמִשִּׁים-וְחָמֵשׁ

גֶּבֶר קֵרֵחַ וַאֲפֹר-זָקָן וּמְיֻסַּר גְּדֻלָּה לֹא-בָּאָה

מֶלֶךְ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בִּירוּשָׁלַיִם נְצוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת

אֲשֶׁר שְׁלוֹשָׁה יְרָחִים מָלַךְ וְעַבְדֵי נְבוּכַדְרֶאצַּר

שָׁתִים עַל עִירוֹ סָבִיב –

שְׁלשָׁה יְרָחִים וְלֹא יָסַף? –


מַצְחִיק בִּכְלָל לַחְשֹׁב עַל זֶה:

שְׁלשָׁה יַרְחֵי מְלוּכָה לְזַאֲטוּט אֲשֶׁר שְׁנוֹתָיו שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה

הַקָּם לִמְלֹךְ תַּחַת אָב בִּישׁ-גַּד אֲשֶׁר פֶּתַע נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו

(אַחֲרוֹן לְבֵית דָּוִד אֲשֶׁר שָׁכַב אֶת אֲבוֹתָיו

וּכְמֶלֶךְ עוֹד הוּבָא אֱלֵי קֶבֶר בְּעִיר-מַלְכוּתוֹ) –

שְׁלוֹשָׁה יַרְחֵי צִפִּיָּה נִחָרִים קִצְרֵי-נְשִׁימָה

אֲחוּזֵי תּוֹחֶלֶת-חֲרָדָה לְכִלָּיוֹן חָרוּץ

צוֹפִים שְׁחוֹחֵי-שָׁמַיִם לְאַחֲרִית מִדַּפֶּקֶת בַּשַּׁעַר –

בְּאֵין עוֹד תְּשׁוּעָה מִמִּצְרַיִם

כִּי הַבַּבְלִי בַּיָּמִים הָהֵם מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ

כִּי מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת

כָּל אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל –


אָמְנָם כִּי יָמִים טוֹבִים בָּאוּנִי עַתָּה:

לְמֵאָז קוּם רֵעִי אֱוִיל מְרוֹדַךְ לִמְלֹךְ

לֹא יַשְׁקוּנִי עוֹד מְרוֹרוֹת כְּמִקֹּדֶם

וּשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שְׁנוֹת גָּלוּת וּנְחֻשְׁתַּיִם

הָיוּ סוֹף-סוֹף לְמַזְכֶּרֶת-עָבָר –

מֵעֲבוּשַׁת כּוּכִים אַחַר כָּבוֹד לְקָחַנִי

בְּלוֹאֵי בֵּית הַפְּקֻדּוֹת בְּמַחְלָצוֹת הֵמִיר

וַאֲרוּחַת-תָּמִיד נְתוּנָה לִי דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ

לֶחֶם-תָּמִיד אֹכַל לְפָנָיו כָּל הַיָּמִים

וְאֶת כִּסְאִי (כַּאֲשֶׁר יִכָּתֵב בַּסְּפָרִים)

נָתַן מֵעַל הַמְּלָכִים הַגּוֹלִים

אֲשֶׁר הָיוּ נִחָתִים כְּפַרְעוֹשִׁים בְּעַיְרוֹת בָּבֶל

שְׁבוּיֵי חֵיל נְבוּכַדְרֶאצַּר

שְׁבוּיֵי חֶרֶב נְבוּזַרְאֲדָן

אֲשֶׁר צִוָּה לְהוֹשִׁיבָם בָּעִיר הַמַּעֲטִירָה –


הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לְעוֹלָם יִחְיֶה

יַאֲרִיכוּ הָאֵלִים שְׁנוֹתָיו –

רֵעִי אֱוִיל-מְרֹדַךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה

דּוֹרֵשׁ-טוֹבָתִי לְעוֹלָם יִחְיֶה

הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר הֶחָפֵץ בִּיקָרִי לְעוֹלָם יִחְיֶה

יַאֲרִיכוּ הָאֵלִים שְׁנוֹתָיו –


אֲבָל… נִתֶּנֶת הָאֱמֶת לְהֵאָמֵר:

כָּל הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁבָּא עָלַי כְּחֶתֶף

מַשְׁאִיר בִּי הַרְגָּשַׁת אִי-נַחַת:

אֵיךְ אַסְכִּין עִם תַּפְנוּקֵי שׁוֹעִים

וַאֲנִי הֻרְגַּלְתִּי בְּפַת-קִבָּר שֶׁל כֶּלֶא –

עַשְׂרוֹת שָׁנִים, לַעֲזָאזֵל! הַגִּיעוּ בְּנַפְשְׁכֶם!

בְּלִי יוֹם אֶחָד שֶׁל דְּרוֹר, בּוֹדֵד בְּמוֹעָדַי –

אֵימַת מַרְאוֹת-לֹא-רָאִיתִי תִּרְדְּפֵנִי יוֹמָם

וּבְשָׁכְבִי עֲרִירִי עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת

חֲלוֹמוֹת יְבַעֲתוּנִי זִכְרוֹנוֹת יְפַצְפְּצוּנִי –

שָׂרַי וַעֲבָדַי מִקֶּדֶם כָּלוּ וְאֵינָם עוֹד

הָיוּ יְרֵשָׁה לְדוֹדִי מַתַּנְיָה-הוּא-צִדְקִיָּהוּ

עַד אֲשֶׁר לְקָחָם מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת

וּכְאִישׁ אֶחָד שְׁחָטָם שָׁם עִם כָּל בָּנָיו

רַק אַחֲרֵי-כֵן חָמַל אוֹתוֹ וְאֶת עֵינָיו נִקֵּר –

רַעַד יַעַבְרֵנִי עֵת אֶזְכֹּר אֵיךְ הֶרְאוּנִי אוֹתוֹ

כַּאֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ גַּם הוּא אֶל בֵּית הַפְּקֻדּוֹת

וְלֹא נְתָנוּנִי לְדַבֵּר אֵלָיו מִטּוֹב וְעַד רַע –


אַחַי בְּנֵי אִמִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ

וְרֵעֵי בְּחוּרוֹתַי נָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ מִי יֵדַע אַיָּם

אַף אִם יֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה

הָיוּ לְתַגָּרִים וּמִסְחָרָם פָּרַץ קֵדְמָה וְיָמָּה

אַף נָשִׁים לָקְחוּ לָהֶם הַקּוֹרְעוֹת בַּפּוּךְ עֵינֵיהֶן

עֵילָמִיּוֹת אוֹ בְּנוֹת מָדַי מִמְּרוֹם עַם הָאָרֶץ

מִמֶּרְחַקִּים יָבוֹאוּ לָשׂוּחַ בִּימֵי מוֹעֵד וָחַג

עִם נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם לְרוּחַ עֶרֶב מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ

בְּגַנֵּי בָּבֶל נֶגְדָּה-נָּא לַהֵיכָלוֹת וּלְמִקְדְּשֵׁי בֵּל וּנְבוֹ

* * * 

אִם יְאֻנֶּה לִי לִפְגֹּש אֶחָד מֵהֶם, הֲיַכִּירֵנִי פָּנִים

וְאִם יַכִּירֵנִי הַכֵּר, הַאֶמְצָא לוֹמַר לוֹ מָה

הֲלֹא כְּלִימָה תְּכַסֶּה פָּנַי וְחֶרְפָּתִי אֶבְלַע

לָכֵן טוֹב הִסָּתְרִי בִּקְהַל גּוֹלֵי-מַלְכוּת וּפְדוּיֵי-שֶׁבִי

אוֹכְלֵי פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ מִכָּל פִּנּוֹת הַמַּמְלָכָה

הָרוֹאִים פָּנָיו הַיּוֹם וּלְשׁוֹן בָּבֶל עַל לְשׁוֹנָם

בִּהְיוֹת נִיב עַם וָעַם כְּלַעֲגֵי-שָׂפָה בְּאָזְנֵיהֶם –


אִישׁ טוֹב הוּא, אוֹמְרִים לִי, אֱוִיל-מְרֹדַךְ זֶה

לֵב רַגָּשׁ לוֹ עִם בִּינַת בּוֹנֵי-מַמְלֶכֶת –

אַךְ תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם שָׂחַק אֵלַי אֶחָד מֵעֲבָדָיו לֵאמוֹר:

אוּלַי יֵאוֹת אֲדוֹנֵנוּ לַהֲשִׁיבְךָ יְרוּשָׁלַיְמָה אִם תִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ…

כְּשָׁר בַּשִּׁירִים עַל לֵב רַע הָיָה לִי הָאִישׁ:

הֲלֹא נָכְרִיָּה לִי יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר גִּדְּלַתְנִי לְמַלְכוּת

וּנְבִיאִים זָבֵי-רִיר בָּהּ הִכִּישׁוּנִי בְּתוֹכְחוֹת-לְשׁוֹנָם

כַּאֲשֶׁר נָשְׁכוּ בְּשַׂר כָּל שַׂר וָמֶלֶךְ עַד דּוֹר רִאשׁוֹן –

לוּ שַׁבְתִּי וְשָׁבוּ גַּם הֵם לְשׁוִֵּפני עָקֵב שָׁם

וַאֲנִי גֶּבֶר אֲשֶׁר יָמָיו נִזְעָכוּ וּמִמַּלְכוּת נִגְמַל –

מַה לִּי עוֹד וּמִי לִי עוֹד בָּעִיר הַהִיא

הֵן טוֹב מוֹתִי פֹּה מֵחַיַּי שָׁם

כִּי פֹּה נִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים

נִשָּׂאִים עַל כַּפַּיִם וְרֵעִים לֶאֱוִיל-מְרֹדַךְ – – –


10 בינואר 1996