או ניקוד טברני

בְּיוֹם בָּהִיר רוֹאִים מִכָּאן אֶת הַחֶרְמוֹן.

בְּעַיִן פְּשׁוּטָה. רוֹאִים אוֹתוֹ מַלְבִּין-זוֹהֵר, מַקְרִין

שַׁלְוַת-עָצְמָה וָהוֹד, מַשְׁרֶה בִּטְחָה. אַךְ הַיָּמִים הַבְּהִירִים

מִתְמַעֲטִים, לְעֻמַּת הַזָּכוּר לִי מִנֹּעַר. גַּם הַצַּחוּת

פּוֹחֶתֶת. נִתָּן הַדָּבָר, אֲנִי מַנִּיחַ, לְהוֹכָחָה סְטָטִיסְטִית

עַל-פִּי רְשׁוּמוֹת מֵטֵאוֹרוֹלוֹגִיּוֹת [אִם נֹהֲלוּ כָּאֵלּוּ

לָעִנְיָן הַזֶּה]. קְצָת זִהוּם-אֲוִיר עוֹשֶׂה, מִן הַסְּתָם,

וּקְצָת רִבּוּי הָאֻכְלוּסִים גּוֹרֵם. יִהְיוּ גַּם וַדַּאי

שֶׁיִּתְלוּ זֹאת בְּרִבּוּי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת שֶׁאֵינָם

מִתְמָרְקִים. אֵין לְךָ תֵּרוּץ קַל מִזֶּה,תָּפֵל מִזֶּה.

גַּם אִם תֵּצֵא מִכָּאן בְּרֶכֶב וְתִסַּע שָׁעָה וָחֵצִי שְׁעָתַיִם,

בֵּין צְחִיחֵי בַּזֶּלֶת וְנִבְלוֹת שִׁרְיוֹנִים, עַד מַסְעֲדֶה

אוֹ בְּרֵכַת-רָם, וְתִתְקָרֵב אֶל גַּבְנוּנֵי הַר-מוֹעֵד, אֶל

שִׁפּוּלָיו מַמָּשׁ, צָפוּי אַתָּה אָמְנָם לָחוּשׁ בְּצִנַּת קַרְחוֹ,

אַךְ אֶת צְחוֹר נִזְרוֹ תִּרְאֶה בְּדֹחַק, וְלוּ בְּיוֹם בָּהִיר.

אֶת מִכְלוֹלָיו נֵיטִיב לִרְאוֹת מִמֶּרְחַקִּים: מֵהַר נִשְׁפֶּה,

מִיעַף מָטוֹס, אוֹ אַף מִשְּׁפַל-בִּקְעָה. גַּם הַנִּצָּב

עַל פִּסְגָּתוֹ יֵיטִיב לִרְאוֹת אֶת פַּאֲתֵי דַּמֶּשֶׂק

מֵאֲשֶׁר אֶת שִׁכּוּנֵי קִרְיַת-שְׁמוֹנָה. עַל כָּל פָּנִים,

מִקָּרוֹב יֵרָאֶה הַקֶּטַע – אַךְ הַשָּׁלֵם יָאֶה לוֹ הָרִחוּק.

אָכֵן, יְפִי נוֹפֵנוּ כָּאן בְּשׁוּם פָּנִים אֵינוֹ עוֹמֵד

עַל מַרְאֵה חֶרְמוֹנִים בִּלְבַד. דַּי לְךָ שֶׁתַּשְׁקִיף

בְּחֶרְבוֹנֵי-צָהֳרֵי-קַיִץ מִן הַחַלּוֹן מֵעַל אֶל חֶלְקָתוֹ שֶׁל

הָאֲגַם, הַמְּרֻקַּעַת שִׁבְטֵי-אֵשׁ-וְסַנְוֵרִים. אוֹ שֶׁתָּזוּן עֵינֶיךָ

בְּחוֹמַת הַגּוֹלָן קְלוּי-הַשֶּׁמֶשׁ, הַחוֹנֵט בָּאֲגַם בָּבוּאָתוֹ.

אוֹ שֶׁתִּרְאֵהוּ מִתְעַטֵּף בִּסְדִין-צֵל-עַרְבַּיִם לְלִינַת הַלַּיִל,

כֻּלּוֹ תָּם יַלְדוּת וְשִׁכְחָה. אוֹ תַּבִּיט בְּזִרְמַת-יְרֵחִים יְחוּמָה

הַנִּקְוֵית בְּאוֹרְצֵל-יְרֵכָיו, אוֹ בִּשְׁטִיחֵי הַמְּאוֹרוֹת

הַמְּעַפְעֲפִים אֵלֶיךָ, לְמִפְלְסֵיהֶם, מִן הָרָמָה הַחֲשֵׁכָה

מִנֶּגֶד. אוֹ אָז, אִם אִישׁ-לֵבָב אַתָּה, וּמָצָא לְךָ.

טבריה, יוני 1992