שִׁלְדְּכֶם הָרָעוּעַ עוֹמֵד עָלַי מִשְׁמָר,

יְהַמְמֵנִי בַּהֲקִיצִי וּמֵחֲלוֹם יְעִירֵנִי.

שֶׁלֶד מְשִׁיחֲכֶם לָבוּשׁ תְּפִלִּין וְטַלִּית

עַל מֵיתְרֵי עֲצָבַי יִפְרוֹט פִּזְמוֹן-גְּמָר

בְּלִי אָמֵן, בְּלִי תַכְלִית –

וּלְכָל כְּוִיַּת-צְלִיל עָלַי לִנְאֹק: הִנֵּנִי.

בַּחֲלוֹמִי אֲלַקֵּק אֶת דַּם פִּצְעֵיכֶם

וּבְדִמְעַתְכֶם אֶמְלַח לִי כָּל פְּרוּסַת-לֶחֶם;

בַּחֲזוֹן-בִּלְעָם אֲמוֹגֵג אֶת דְּוַי-הָאֱמֶת

וְּבְפִטְפּוּט לְחָשִׁים אֲגַמְגֵּם אֲלֵיכֶם,

פִּטְפּוּט פִּי-אֵם לְיֶלֶד מֵת

וְאֶת גּוּפַתְכֶם הַמְּרוּטָה אֶסְחַב עֲלֵי שֶׁכֶם.

בַּחֲלוֹמִי אֲדַבֵּר בֵּאלֹהֵיכֶם פֶּה אֶל פֶּה,

בְּגִדּוּף שֵׁם וּמַלְכוּת, בְּחֵרוּק שִׁנַּים,

כְּדַבֵּר עַם רוֹשֵׁעַ מִתְעַלֵּל וָזֵד;

לְשׁוֹנִי לְשׁוֹן כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְנִכְפֶּה,

נוֹשֵׁךְ כָּל פַּח, אָסוֹן וָאֵיד,

הָרוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם.

בַּחֲלוֹמִי אִתְּכֶם אֲנִי לְרַגְלֵי הַר-סִינַי,

חָבוּי בְּתוֹך דִּמְכֶם, וְתֻמְּכֶם יְשַׂגְּבֵנִי;

בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם פִּלְאֲכֶם מִתְוַקֵּד

וְחֶדְוַת אֱלֹהִים מְפַכָּה מִשְּׁתֵּי עֵינַי.

אֲנִי עָקוּד עֲלֵי מוֹקֵד:

קָרְבָּן לְנִצְחֲכֶם וּמְיַלֵּל: אַשְׁרֵנִי! –

כֹּה אֶחֱלוֹם חֲלוֹם-אֵידְכֶם בְּבִינָה נִסְתָּרָה

וְשִׁלְדְּכֶם יְעִירֵנִי בְּחֵיק אֱלֹהַּ,

אֲמָרֵט זְקָנוֹ: אוֹי, הָקִיצָה אֲדֹנָי!

עוֹד רֶגַע וּתְהֹמְךָ אֶת לֹעָהּ פָּעֲרָה

וְהִתְמוֹטַטְתָּ עִם הַר-סִינַי

וְעוֹלָמְךָ יַחֲזוֹר לְתֹהַּ וָּבֹהַּ.